作者：Mariya Kharkavy 6 年以前
567
更多类似内容
קונסטרוקטיביזם - בעד ונגד
נגד
ציטוט מהמאמר : "מו כן התנסויות למידה קונסטרוקטיביסטיות עשויות להציב בפני הלומדים דרישות קוגניטיביות גבוהות, ולא כל הלומדים מגיבים היטב לאתגר"
דוגמא:
במסגרת קורס "פיתוח למידה מתוקשבת", נדרשנו לבנות לומדה, בזוגות, על כל נושא שנבחר.
בתחילת הקורס המרצה הכיר עבורינו א התכונה בה נשתמש על מנת לבנות את הלומדה, ולאחר מכן הפנה אותנו ללמידה ועבודה עצמאית. משימה זו הייתה אתגר בשביל רוב הסטודנטים בכיתה מכיוון שלא כולנו באנו עם ידע ורקע מעולם בניית הלומדות. נדרשנו לעשות חקר עצמי רחב. המטלה דרשה מאיתנו יכולות קוגניטיביות גבוהות וזה משהו שהיווה עבור רובינו אתגר והביאה הרבה תסכול ומעט רצ
קונסטרוקטיביזם - בעד ונגד
בעד
ציטוט מהמאמר : " מחקרים רבים מראים שמעורבות פעילה בלמידה עשויה להוביל לזכירה ולהבנה טובות יותר ולשימוש פעיל יותר בידע. ממד חברתי בלמידה - מה שמכונה לעתים למידה שיתופית או למידה תוך שיתוף פעולה - מטפח לעתים קרובות, אם כי לא תמיד, את הלמידה."
דוגמא:
במסגרת הקורס "וידאו-תסריט", נדרשנו לבנות מיני קורס, בקבוצות, על כל נושא שנבחר.
לאורך בניית המיני קורס הייתה למידה פעילה משותפת בקרב כל חברי הקבוצה. חווית הלמידה היתה טובה ואפשרה לכל אחד להראות את הצד החזק שבו ולהתנסות בדבירם חדשים. כל אחד ניסה את עצו בתפקיד העורך, הבמאי, מהפיק וכו'.
פרגמטיות
הסבר מהמאמר
במסגרת גמישות זו, למידה פעילה, חברתית ויצירתית עשויה למצוא לה ביטויים שונים, בהתאם לנסיבות. למידה פעילה היא המכנה המשותף. עם זאת, דוגמאות מסוימות נוגעות יותר מאחרות בממד החברתי של הקונסטרוקטיביזם. ידע זר למשל דורש מעצם מהותו שנכיר בקיומן של נקודות השקפה חברתיות הבנויות בצורה שונה. לעומת זאת, ידע בלתי-פעיל או ידע טקסי עשויים שלא להיזקק הרבה לממד החברתי של הקונסטרוקטיביזם, אלא אם כן מדובר בתחום החברתי. קיימות תגובות קונסטרוקטיביסטיות לידע קשה לתפיסה המבקשות מן הלומדים לבנות ולחקור את התאוריות שלהם. אולם תגובות לידע הצופן בחובו פוטנציאל בלתי-פעיל וטקסי עשויות לשמש כתשתית ליישומים הרחבים והמשמעותיים של הידע.
דוגמא ל"ידע זר"
כידוע, המציאות בישראל היא שונה ממה שמראים בטלוויזיה וכותבים בחדשות.
אחד הנושאים המדוברים הוא נושא המצב בעזה.
בעולם ובאיחוד האירופי מנסים להאשים בהכל את ישראל אך אנחנו כישראלים שמתגוררים בארץ מכירים א האמת מצד אחר מאשר היא מוצגת בעולם.
מוצגת דוגמא - כתבה מ YNET.
ידע בלתי פעיל
דוגמא
במסגרת תואר ראשון ל"טכנולוגיות למידה",בשנת לימודים הראשונה, נחשפנו לקורסים אשר כוללים מספר שפות תכנות : CSS, HTML , JS .
במסגרת פרויקט סיום לסמסטר א' בשנה השניה ללימודים התבקשנו לבנות משחק אשר מתבסס על תוכנת ANIMATE .
אופן בניית המשחק בתוך התוכנה מתבצע על ידי קוד. מבנה הקוד והפקודות מאוד דומות לשפות תכנות שלמדנו בשנה הראשונה. ידע של שפות התיכנות משנה הראשונה היה ידע אינו פעיל אצלינו מהרגע שסיימנו את השנה, אך בשנה השניה ללימודים נעזרו בידע זה בתוכנה אחרת על מנת לבנות משחק .
ידע קשה לתפיסה
הסבר
בטרם מגיעים תלמידים לרמת האוניברסיטה הם פוגשים בידע קשה לתפיסה בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים, על אף שאפשר להיתקל בו בכל דיסציפלינה.
תערובת של התרשמויות מוטעות מתוך חיי היום-יום (עצמים מאִטים את תנועתם באופן אוטומטי), ציפיות סבירות אך מוטעות (עצמים כבדים יותר נופלים מהר יותר), והמוזרות והמורכבות של השקפת המדען (חוקי ניוטון; תפיסות כגון מהירות כווקטור, מומנטום וכדומה) עומדות בדרכם. התוצאה היא לעתים קרובות תערובת של אי-הבנות עם ידע טקסי: תלמידים לומדים את התשובות הטקסיות לשאלות של הגדרה ולבעיות כמותיות, אולם האמונות והפרשנויות האינטואיטיביות שלהם עולות שוב על פני השטח כאשר הם נתקלים בבעיות לא-כמותיות ובהקשרים שמחוץ לכיתת הלימוד.
דוגמא
מצורפת דגומא לסרטון בו מסבירים את החוק של התקשפות האור לפי חוקי פיזיקה.
ידע טקסי
הסבר
אנו חשים ידע זה כחלק מטקס חברתי או אישי: כיצד אנו עונים כאשר שואלים אותנו כך וכך, השגרה שאנו מפעילים כדי להשיג תוצאה מסוימת.
שמות ותאריכים הם לעתים קרובות מעט יותר מידע טקסי. כך גם פעולות שגורות בחשבון - התופעה המקבילה לתפיסה מוטעית במדעים (Gardner, 1991) - כגון שיטת ה"להפוך ולהכפיל" הידועה לשמצה שתלמידים משתמשים בה כדי לחלק שברים.
בעוד שידע בלתי-פעיל זקוק לשימוש פעיל יותר, הידע הטקסי זקוק למידה רבה יותר של משמעות (מובן שידע יכול להיות בלתי-פעיל וטקסי כאחד).
דוגמא
כששואלים אותנו כיצד להגיע למקום מסוים שאנו מכירים, אנחנו נותנים שמות של רחובות, מציינים כיוונים ודברים שיכולים לפגוש בדרך .
הלומד הפעיל
הסבר
ידע והבנה כנרכשים באופן פעיל. הקונסטרוקטיביזם מלהק את הלומדים בדרך כלל בתפקיד פעיל. במקום להסתפק בהקשבה, בקריאה ובביצוע תרגילים שגרתיים, הלומדים דנים, מתווכחים, מעלים השערות, חוקרים ונוקטים עמדה - אותו חוט המשוך לאורך יומה הראשון של בטי פייבל בבית הספר התיכון הקונסטרוקטיביסטי.
דוגמא
מצורף סרטון מיוטוב, שאר בו מועבר שיעור בפסיכולוגיה. הלמידה בשיעור מנהלת על ידי דיונים פתוחים של כל הכיתה מול המרצה .
הלומד היצירתי
הסבר
ידע והבנה כנוצרים או נוצרים מחדש. לעתים קרובות הקונסטרוקטיביסטים גורסים כי הלומדים צריכים ליצור או ליצור מחדש את הידע בעבור עצמם. אין די בכך שינקטו עמדה פעילה. המורים צריכים להנחותם לגלות מחדש תאוריות מדעיות, נקודות השקפה היסטוריות וכן הלאה.
דוגמא
מצורפת דוגמא להתנסות בלמידה קונסטרוקטיבית במוזיאון כאשר בסיום הסיור במוזיאון על כל ילד ליצור משהו אישי וחדש על סמך הידע שהוא רכש במהלך הסיור במוזיאון
הלומד החברתי
הסבר
ידע והבנה כבנויים חברתית. קונסטרוקטיביסטים מדגישים לעתים קרובות כי ידע והבנה הם חברתיים במידה רבה. אין אנו בונים אותם באורח אינדיבידואלי, אלא תוך דיאלוג עם אחרים.
דוגמא
במסגרת לימודי תואר ראשון , בקורס "הוראה מתוקשבת-תיאורייה ויישום", התבקשנו להתחלק לקבוצו וליצור מיני קורס על כל נושא שנבחר.
הרעיון היה לעבוד ביחד בקבוצה, ללמוד אחד מהשני, לשתף ידע וביחד ליצור מיני קורס .
את הידע וההבנה שלנו בנושא שעליו בנינו את המיני קורס קיבלנו תוך כדי דיואולוג חברתי.
דוגמא נוספת
מצורף קישור לאתר בו מספרים על תיכון חברתי שמשלב חינוך ברוח דיאלוג, פתוח ודמוקרטי עם חינוך למנהיגות,עשיה וצדק חברתי.
