by אדם ווקס 3 years ago
370
More like this
כלים
הערכה פנימית- צוות בית הספר, ציונים.
הערכה חיצונית- מראיינים חיצוניים, ביקורי בית, מבחני הישגים.
כלים כמותיים- שאלוני דיווח,
כלים איכותניים- תצפיות בבית, ראיונות.
כלים כמותיים:
מסמכים: טופס ריכוז נתונים, ציונים. (מעריך פנימי).
שאלוני דיווח לתלמידים: לאיסוף מידע בנוגע למשפר משתנים: ציפיות מחברים, ציפיות ממורים, דימוי על הציפיות שיש לקבוצה האחרת, מצב בבית ובמשפחה בזיקה ללימודים.
שאלוני דיווח לסגל ולמנהלים בנוגע לתפיסה העצמית שלהם בנוגע לתהליכי העבודה כלפיי התלמידים וכיצד הם תופסים את התלמידים ולפיסות
כלים איכותניים:
ראיונות לסגל (מעריך חיצוני).
ראיונות משפחות (ביקורי בית)
כלים
הערכה פנימית.
בצעתי בעצמי כמחנך כיתה של בית הספר שהערכתי
עבודה איכותנית שהתבססה על דיווח עצמי.
כלים
הערכה פנימית- המיפוי בוצע על ידי.
מחנך כיתה בבית הספר.
ניתוח מסמכים ("אני מאמין", "חזון").
הערכה חיצונית- מדדי כלליים (דירוגים סוציו-אקונומיים, מבחני מיצב, דרוגים של משרד החינוך.
כלים כמותיים- נתונים בנוגע לציונים, מערכת שעות, משאבים, נתונים כמותיים בנוגע למספרי תלמידים/מורים/שעות לימוד.
כלים איכותניים- ניתוח מסמכים, ראיונות פתוחים/לא מובנים.
הצדקה
מודל זה אפשר להתמקד בנושא מסוים שדרש בירור עמוק יותר.
הנושא שבחרתי להתמקד בו – ייחודיות בית הספר.
ייחודיות בית הספר מהווה מרכיב מרכזי ומהותי בתפיסת הארגונית של בית הספר.
השאלות המרכזיות שנותחו- חזון בית הספר תואם את העשייה סביב הייחודיות?
ייחודיות בית הספר לא הוערכה לאורך שנות פעילותה.
ייחודיות בית הספר הינה חלק בלתי נפרד מתפיסת בית הספר הן על מפנים והן על ידיי גורמי חוץ.
בניתוח מרכיבי ה-SWOT,
זוהו חוזקות וחולשות פנימיים וחיצוניים ואפשרו למקד את ההערכה לקראת בחינה עמוקה יותר.
הצדקת תוכנית ההתערבות
מצב מצוי: עיר פיתוח במרכז הארץ שאוכלוסייתה גדולה ב- 40% בשש שנים עקב קליטת עולים חדשים.
שינוי דמוגרפי מואץ זה עם מאפיינים תרבותיים ייחודיים- עולים חדשים יוצאי אתיופיה וחבר העמים סביר להניח שדורש התמודדות מיוחדת ולא מוכרת. האם כלל המערכות פועלות באופן המטיב והמקדם עם צורכי העולים?
כלומר, מדובר בשינוי דמוגרפי משמעותי, בעיקרו שתי תרבויות שונות מאוד במאפייניהם התרבותיים.
חשוב היה לבחון האם מערכת החינוך הצליחה להיערך בגמישות הנדרשת כדי להתמודד בקליטת עולים באופן שעונה על צרכיהם הייחודיים.
בנוסף, קיים חוסר במידע להעריך את המצב, תוכנית ההתערבות נועדה לטפל בשני נושאים אלה:
1. בחינת דרכי ההתמודדות להערכת אופן ההתמודדות עם השינוי (גל העלייה).
2. יצירת בסיס נתונים לקבלת החלטות לשפר/לדייק תהליכים לטובת שיפור פדגוגי וחברתי של העולים במערכת החינוך.
הצדקת הנושא
הערכה כמנוף להשבחה ולשיפור תהליכים חינוכיים ותוצריהם; הערכה כתהליך מתמשך בבית הספר כארגון וכחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה-הוראה ומהתהליך החינוכי הבית ספרי. (מתוך סילבוס הקורס). המפה המערכתית - מיפוי ואבחון בי"ס. איתור צרכים בבית הספר על רכיביו השונים (אידיאולוגי, אנושי, פדגוגי, מרחבי, ארגוני ומנגנונים). חשוב לבצע תהליכי הערכה באופן שוטף ולא להסתמך על הגדרות, מטרות ויעדים (חזון, "אני מאמין" ייחודיות בית ספר" ) שמשמשים מנוף ליצירת תרבות ארגונית בעזרת רכיבים ומנגנונים שמתקבעים עם הזמן והופכים לחלק מה- DNA הבית ספרית, עוברים כאלו בתורשה, גם אם לא יעילים ואפילו פוגעים. בדומה למסורת שמרנית. נשארת, מתקבעת.
חשוב לבחון תהליכים, חלקם גלויים, חלקם סמויים- בעיקר תהליכים שהפכו להרגלים בשגרה בתרבות הארגונית הבית ספרית שמובילה את בית הספר.
לדוגמה, החזון צריך להתייחס באופן קונקרטי לאוכלוסיית התלמידים של בית הספר, לזמן הספציפי שבו הוא מגובש ולהקשר שבתוכו בית הספר פועל. החזון נוגע לתפקוד בית הספר ולמי שנמצא בין כתליו (בנבישתי, 2007). הרגלים אלו שנוסחו לפני שנים ולא הוקדשה להם חשיבה לאורך זמן רב, לא הותאמו להתפתחויות ולשינויים שעברו ועוברים על מערכת דינמית כארגון מתפתח שכולל רכיבים דינמיים (למשל, המודל אינה פוקס) שפועלים באינטראקציה ומשפיעים ומושפעים אחד מהשני בכל רגע נתון.
האם ה"אני מאמין" הבית ספרי עדיין רלוונטי באותה המידה כפי שהיה לפני שנים בזמן שנוסח? האם ייחודיות בית הספר "תיאטרון" עדיין רלוונטית ומחוברת למטרות הכלליות בתפיסה הבית ספרית כארגון?
מיפוי וניתוח הוא הכרחי כדי לבחון נושאים אלו. בזכות תהליך המיפוי והניתוח ניתן לספק למקבלי ההחלטות מידע מבוסס ומהימן ותקף לטובת בחינת התהליכים המשמעותיים שמתקיימים בבית הספר לטובת קבלת החלטות. החל מהבנה שייתכן שדרכו של בית הספר זקוקה לבחינה מחדש כתוצאה מתהליכים לא יעילים, שמובילים לכישלון בקידום בית הספר כארגון בכלל והתלמידים בפרט עד לזיהוי ותיקון מרכיבים שיכולים לדייק את המערכת ולהוביל את הארגון באופן יעל יותר, ניצול משאבים מדוייק.
לסיכום, מתוך מאמר על תרבות ההערכה, "הספרות מקצועית בתחום הלמידה הארגונית (rgananization learning) מציעה הסבר למצבים שבהם נעשות כביכול הפעולות "הנכונות" אך הן אינו מקדמות את האפקטיביות הבית ספרית", (חני שלטון, הלנה קמרון, 2005).
בתחומים חברתיים/רגשיים מחוברים לתחום התיאטרון ומתקיימים תהליכי לימדה משמעותיים.
אנגלית- תחום ליבה משמעותי שייחודיות התיאטרון מקיים מולו תהליך (הצגות באנגלית) אך לא על בסיס קבוע וללא יכולת להעריך את תרומתו.-
בשאר תחומי התוכן- אין כמעט שום שיתופי פעולה.
מודל זה שיקף פערים בין מטרות ויעדים ייחודיות בית הספר למצב המצוי, למרות שמחינת חוזקות והזדמנויות- ניתן ורצוי לבחון דרך תוכנית התערבות מקיפה כיצד לטפל בפערים אלו.
ייחודיות בית הספר- ניתן להעצימה ולהרחיבה ולהפיק ממנה את הפוטנציאל הגלום בה.
בית ספר כצנלסון ממקום באחת מחמש השכונות המייסדות של העיר חולון.
מבתי הספר הוותיקים בעיר, מבנה ישן, תשתיות ישנות, משרת אוכלוסיות מגוונת שבעיקרה מאופיינת בממצב סוציואקונומי בינוני נמוך.
ה"אני מאמין" הבית ספרי מוביל את בית הספר להתמקד דרך נקודת המבט של תחום האומנויות, בדגש על "תיאטרון", הן בתחומי חברתיים/רגשיים להעצמת התלמיד כיחיד וכחלק מקבוצה והן תמיכה והעצמה בתחום הפדגוגי במטרה להיות בוגר שישתלב ויתרום לחברה ולמדינה תוך שילוב מיומנויות המאה ה- 21, כמו תחום התקשוב וכן מגוון שיעורי מצויינות והעצמה.
בדירוגי המיצ"ב, הישגים בתי הספר בתחומי הליבה בינוניים ומטה.
ה"אני מאמין" הבית ספרי ותחום ה"תיאטרון" כייחודיות בית הספר פותחו כמענה לצורך האוכלוסייה שלומדת בבית הספר וביחד הם משלימים אחד את השני ומשמשים כאחד מנוף לפיתוח תרבות ארגונית בית ספרית לטובת קידום התלמידים בהיבטים השונים.
משפט מפתח שמוביל את בית הספר לאור הרקע החברתי/תרבותי/כלכלי של האוכלוסייה: "מה שבית הספר נותן- זה מה שהילדים יקבלו". במילים אחרות: בית הספר הוא המקור המשמעותי ולעתים היחיד שיכול לתת מענה לצורכי התלמידים.
לרוב משפחות הילדים- אין אפשרות לתמוך. לא במורים פרטיים ולא בטיפול בצרכים רגשיים/חברתיים.
יום המשפחה : ערכים מרכזיים לחצו כאן
יום המעשים הטובים: לחצו כאן
בבית הספר לומדים כ- 600 ילדים, (כ- 25 תלמידים לכיתה ), תושבי השכונה, רובם ממשפחות וותיקות מהשכונה ממעמד סוציו אקונומי בבינוני- נמוך וכן ילדים ממשפחות עולים (חדשים וותיקים) יוצאי מגוון מדינות בעיר: יוצאי מדינות חבר העמים מיעוט יוצאי אתיופיה, עובדים זרים וחסרי אזרחות.
התמהיל האנושי משקף את ההרכב האנושי בשכונה, מדובר בקצוות מבחינה תרבותית- מסורתיים מול חילוניים, דוברי עברית מול משפחות שהשפה העברית אינה שגורה אפילו ברמת תקשורת בסיסית, מנהגים ומסורות שונים, תפיסות חינוכיות שונות וקיצוניות באופן בהם הם תופסים את תפקיד מערכת החינוך.
בבית הספר עובדים כ- 40 אנשי צוות, מנהלת, (כ- 20 שנים בבית הספר, זכתה לפני מספר שנים בפרס משמעותי על מפעל חיים). צוות חם, מכיל, שותף לדרך, בעל יכולת נתינה ורצון לתרום לטובת הילדים.
אב בית, שתי סגניות, שתי יועצות, צוות טיפולי, מדריכים במגוון תחומים, מגשרים ומתווכים שתפקידם לתרגם ולגשר בין מורים למשפחות במגוון מצבים- החל בקשיים תקשורתיים על רקע שפתי ועד לפערים תרבותיים. רוב הצוות וותיק, מעל 10 שנים בבית הספר.
הרכיב הפדגוגי
• צוות בית-הספר שואף לפתח בוגרים המאמינים ביכולותיהם, מסוגלים להשתלב בעולם עתיר ידע ומשתנה ומגשימים את עצמם.
בבית הספר דגש מיוחד בהפעלה ופיתוח תוכניות העצמה מגוונות בתחומי שונים שמטרתן העצמה של תלמידים שונים בהתאם לחוזקות אישיות.
לדוגמה:
תוכניות מצויינות בתחומים כמו מתמטיקה, מדעים, שפה.
תוכניות העצמה בחום הרובוטיקה. (אני העברתי). תחום שלא מחייב הצטיינות בתחום דעת כלשהו, מספר ילדים שנחשבים לילדי קצה נתרמו מאוד מתוכנית זו.
בנוסף- מצוינות ספורט, קבוצות תיאטרון, פרלמנט הילדים.
• צוות בית-הספר שואף לפתח את אחריות, כישורים החברתיים, מעורבות חברתית, צמיחה רגשית של תלמידיו ולהשריש ערכי כבוד, רגישות כלפי הזולת וקבלת האחר והשונה.
במסגרת נושא זה בית הספר משתתפי באירועי התרמה, פעילויות למען הקהילה, מועדוני קשישים.
• דרכי ההוראה מגוונות ומאפשרות מיצוי יכולותיהם של כל התלמידים, למידה באמצעות מחשב, למידת עמיתים, למידה בעזרת כלים מעולם התיאטרון ודרכי הוראה נוספות.
• דרכי הערכת תלמידים בבית הספר כוללת הערכה באמצעות מבחנים סטנדרטים, ודרכי הערכה חלופיות: הערכה באמצעות משחק, עבודות חקר ועוד..
דוגמאות לפעילויות:
סרטון: שיעור מולדת, במסגרת פעילות עירונית "חולון עירי" לחצו כאן
מצויינות רובוטיקה: לחצו כאן
מצויינות אנגלית "מסביב לעולם" לחצו כאן
פעילות תלמידים
תהליך שהתחיל בלמידה מרחוק והסתיים ביום צילום
מאז הופעתה של הקורונה עולם התאטרון החל לדעוך.
לא נתנו יד לכך שלימודי התאטרון בבית ספר כצנלסון בחולון ייעלמו.
שקדנו ועמלנו והחלטנו לכך את עולם התאטרון ולהמיר אותו לבינתיים לפורמט מצולם.
את כל טכניקות המשחק, היצירה והבימוי גייסנו לטובת העולם הדיגטילי
במסגרת הפרוייקט חשבו הילדים על דילמות חברתיות ונושאים חברתיים נוספים שלגביהם היו רוצים לעורר מודעות וליצור שינוי תפיסתי בקרב הצופים.
לאחר בחירת הנושא, חשבו הילדים על העלילה, למדו קצת מושגים מעולם הצילום וניסו להבין מהי הדרך שבה יביאו את הרעיון שלהם ליד ביטוי בפורמט המצולם.
ולהלן התוצאות
שונים אבל שווים
כללים לשמירה בפני הקורונה
בבית הספר לומדים כ- 600 תלמידים.
שכבת א- 3 כיתות
שכבת ב- 4 כיתות
שכבת ד- 4 כיתות
שכבת ד- 3 כיתות
שכבת ה- 4 כיתות
שכבת ו- 3 כיתות.
בממוצע, 26 ילדים בכיתה.
מבנה מערכת השעות (רכיב ארגוני)
מערכת השעות:
כמעט כל השיעור – 45 דקות, (מלבד שעה שנייה, 50 דקות).
כל שני שיעורים- הפסקה.
הפסקה ראשונה, גדולה, 20 דקות ועוד 15-20 דקות הפסקת אוכל בכיתה.
ההפסקות התקיימו בנפרד, חצי בית ספר בכל פעם, כל שחצי בית ספר יצא להפסקה בחצר כשהחצי השני היה בהפסקת אוכל, ולאחר מכן התחלפו.
• לכל כיתה הוקצו כ2-3 ש"ש פרטני במקצועות הליבה. בנוסף, שיעור תגבור ומצוינות במתמטיקה, מדעים, רובוטיקה וספורט, אומנויות (תיאטרון, אומנות).
• השנה, שנת קורונה, רוב השנה הכיתות הגבוהות למדו 5-6 שעות ביום, כ- כ- 25-26 ש"ש.
תלמידי כיתות א, ב למדו כ- חמש שעות ביום.
• פעם בשבוע מתקיימות ישיבות הדרכה בהובלת רכזות המקצוע. אחת לחודש מגיעה מדריכה מחוזית.
• רכזת ההערכה חראית על כתיבת תוכנית הלימודים. לאחר כתיבתה הצוות המוביל דן במדייק ת התוכנית.
מודל ה- SWOT
בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו.
אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית.
• S חוזקות (Strengths)
• W חולשות (Weaknesses)
• O הזדמנויות (Opportunities)
• T סיכונים ( Threats )
תלויים בשיתוף פעולה של הצוות החינוכי במגוון תחומי הדעת והתפקידים המשמעותיים שמובילים את בית הספר (יועצות, מחנכים, מורים מקצועיים).
מדובר בקבוצה קטנה של מורי תיאטרון שאמורה לרתום לטובת יישום המטרות והיעדים צוות גדול מאוד וכמות גדולה עוד יותר של תלמידים.
קושי בבחינת התרומה וההשפעה של ייחודיות התיאטרון על מגוון היעדים שמופיעים במטרות הייחודיות: תחומי פדגוגיים, חברתיים, רגשיים.
מנהלת בית הספר, הצוות החינוכי, תלמידי בית הספר, הורים ומעגלים רחבים יותר (משרד החינוך, עירייה)- תומכים באופן מאוד בתפיסה החינוכית הבית ספרית של ייחודיות התיאטרון כנושא על שיכול להוביל, לתרום ולהשפיע באופן חיובי מאוד על המערכת החינוכית הבית ספרית.
תחלופת מדריכים משפיעה על מימוש מטרות לאורך זמן, תלות באיתור מדריכים משמעותיים שיכולם להוביל את התחום.
מורי התיאטרון אינם מלמדים את תחומי הדעת המשמעותיים מבחינה פדגוגית, כך שהקשר בין תחום התיאטרון ליעדים והמטרות החינוכיות כפי שמשרד החינוך מציב הוא קשר עקיף. לכן גם אינו מאפשר למורים בחינת התרומה וההשפעה האמיתית של התחום באופן ישיר
מורי התיאטרון בהובלת מנהלת התחום הינם צוות מקצועי, מחוייב, מאורגן, גורם משמעותי בבית הספר, מנהל ישיבות צוות והדרכה פנימיים באופן קבוע לטובת פיתוח, שימור וקידום הנושא.
צוות מיומן בעל יכולות הובלה.
תואם את "רוח" התקופה- נושאים חברתיים/רגשיים במוקד בעשייה החינוכית. (שהיא זו שמובילה לצמיחה בשאר התחומים).
יכולת אישית ובן אישית גבוהה לטובת הנעת הצוות החינוכי בקידום מטרות וצורכי בית הספר בשיפור ודיוק העבודה על סמך הנתונים.
בנוסף- הפגנת יכולת מקצועית גבוהה ורכישת ידע נוסף.
קשר לגורמי חוץ לצורך הערכה חיצונית נוספת, להשגת כלי הערכה וידע מקצועי נוסף לשירות בית הספר.
ליזום ולרכז הערכות תוכניות בית ספריות בהתאם למורות ולצרכים.
כלים
אמון על הכרת שליטה, הטמעה, בנייה, הדרכת הארגון, יכולת למידה תמידית כדי להכיר כלים חדשים. בכל כלי ההערכה-
· הערכה חיצונית
· הערכה פנימית
· הערכה איכותנית
· הערכה כמותית
בניית מערך ארגוני ומנגנונים בית-ספריים
ניהול הידע בתחום הערכה בבית-הספר כולל פיתוח מאגר כלי הערכה פנימיים ובניית מסד נתונים בית-ספרי.
סיוע במתן פרשנות ובהפקת תועלת מנתוני הערכה שנאספו בכלים חיצוניים (למשל: מבחני המיצ"ב החיצוניים והפנימיים, בחינות בגרות)
ניטור והערכת הישגי תלמידים
שימוש בשיטות הערכה מגוונות וחדשניות, שימוש בתוצאות ההערכה לשיפור ההוראה. סיוע לצוותי המקצוע/השכבה, מורים והנהלה בתכנון מערך הערכה פנימית וחיצונית ברמת הכיתה והמקצוע.
הכנסת דרכי הערכה מגוונות לתהליכי הוראה ולמידה המותאמים לשונות התלמידים בכיתה.
הערכת תוכניות בית ספריות:
איתור צורכי ההערכה של ביה"ס – יחד עם מורים, ההנהלה והתלמידים.
יוזם, מרכז ומבצע הערכת ביצוע תכנית עבודה בית-ספרית בהתאם למטרותיה המוגדרות, ביחד עם הנהלת בית-הספר.
דוגמאות לתוכניות הערכה מסוג זה: פרויקטים ייחודיים, עבודת היועצת, מועצת תלמידים, שביעות רצון ממורים, רמת אלימות, איחורים והיעדרויות, אקלים בית-ספר ועוד.
מנהל ממשקי עבודה ומו"מ עם גורמי הערכה חיצוניים
ומהווה חוליה מקשרת בין ביה"ס לתוכניות והערכות חיצוניות. יכיר ספקי הערכה חיצוניים וכלי הערכה חיצוניים, על-מנת להשיג לבית-הספר כלים מקצועיים הדרושים לביצוע פעולות הערכה. במקרה הצורך – מפעיל מערך הערכה חיצוני לבחינת נושא שלגביו נמצא הצורך בהערכה כזו.
ניטור ומעקב אחר התקדמות תלמידים וסיוע למורים בקבלת החלטות על סמך נתונים בדבר התערבות בהתאם לצורך. הוספת דרכי הערכה מגוונות ומותאמות לטובת קידום תלמידים.
סיוע לצוות החינוכי ותמיכתם הגדרות יעדים ומטרות, ניטור התקדמות, בניית כלי הערכה, ארגון מגרי הידע והפקת מידע בהתאם לצורך.
הובלת בית הספר והטמעה תפיסה ארגונית/תרבותית של תהליך למידה וקבלת החלטות מבוססי נתונים תוך שיתוף פעולה עם צוות המורים בפיתוח תוכניות עבודה ושימוש מושכל בנתונים בעבודתם.
אבחון פרופיל התמודדות מערכת החינוך עם קליטת העולים החדשים ושימוש בנתונים לתהליכי קבלת החלטות לשיפור תהליכי העבודה. הן ברמת בית הספר והן ברמת העירייה.
מטרות המחקר
מטרת העל של המחקר : התמודדות של מערכת החינוך המקומית (וכל בית ספר בפני עצמו) עם מצב של שינוי מסיבי שנקלעה אליו משימת הקליטה.
מטרות לטווח הארוך
· לפתח אצל המנהלים את המודעות ליתרונות שבגיבוש תמונת מצב מקפיה ומהימנה שתשמש בסיס לקביעת יעדים ובחירת כיווני פעולה עכשוויים.
· לתת בידי מקבלי ההחלטות בדרגים החינוכיים השונים בעיר כלים שישפרו את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם בהמשך.
· לספק נתוני פתיחה שאליהם יהיה אפשר להשוות את הנתונים שייאספו בהמשך התוכנית ובסיומה, לצורך בדיקת ההתקדמות במהלכה והאפקטיביות שלה בסופה.
כלומר, מטרת העל של התוכנית "נולדה" עקב מצב ייחודי שאותה עירייה הבינה שקיים קושי או לפחות מצב חריג שנוצר עם ההבנה שכמות גדולה של עולים שנקלטו בתחומה בכלל ובמערכת החינוך בפרט, דורשת בחינה מחודשת של תהליכי העבודה שקיימים, האם התהליכים הקיימים איתם עובדים מספקים את הצורך של אותם עולים שנקלטו במערכות החינוך? מה ניתן ללמוד מהמצב הקיים?
בנוסף, לטווח הארוך, התהליך עשוי להשפיע לטובה גם על הדרגים השונים, בעזרת פיתוח המודעות לתהליכי קבלת ההחלטות שלהם תוך אפשרות להסתמך על מבנה ידע תקף ומהימן.
CIPP
מודל הערכה CIPP
שימוש קונספטואלי (החלטות בלתי מובנות לפי תלם), עושים שימוש בגישת הערכה מכלולית, תוך השענות על מודל ההתערבות להגברת הרציונליות בקבלת ההחלטות בנוגע להחלטות מורכבות ובעלות השפעות נרחבות שכוללות הבהרת בעיות שונות, דרכי התמודדות בעיות כלומר תהליכים מורכבים ורבי פנים. בהערכת כוללנית אינה מתמקדת במרכיב מסוים, אלא בוחנת את כלל ההיבטים של מושא ההערכה, גישה שתואמת מעניין הקונפליקט בין צורך בית הספר להתמקד בתהליכים לעומת דרגים גבוהים יותר שרואים בתפוקות את הרכיב החשוב. (הדרג הגבוהה בדרך כלל מממן את התוכנית והוא רוצה לבחון את יחס העלות-תועלת, לעומת בית הספר שמעדיף להעריך כהערכה מעצבת תהליך כדי לשפר ולדייק). כלומר, אחריותיות.
מודל המניפה
מודל מניפת הערכה (תלם, 1995)
במודל זה, הנתונים הנאספים מהדרגים השונים (בתי ספר שונים) משמשים בו זמנית הן כל בית ספר נפרד והן את הדרג העירוני לשימוש בנתוני בנתונים לתמיכה בקבלת החלטות. כלומר, בניגוד לקונפליקט שהצגתי בין צורכי בית הספר והדרג הגבוהה יותר (העירוני) בהתמקדות ברכיבי ההערכה, מודל זה מיישב את הסתירה בכך שכל הדרגים נהנים ממשאב יקר זה לטובת הסקת מסקנות וקבלת החלטות. כל דרג בהתאם לצורך שלו.
תהליכי העבודה בבתי הספר לא היו יעילים, לא הותאמו למצה הייחודי של קליטת עולים חדשים עקב שימוש בתהליכים לא יעילים ללא בקרה עצמית.
נושא זה האיר אצלי את החשיבות בתהליכי קבלת החלטות תוך התבססות על ממצאי הערכה תקפים ומהימנים ככול שניתן.
מודל השפעת ההתערבות IIM, (Rossi' 1979), כבסיס תאורטי שמקשרת בין מערכת ההנחות בין העשייה או תכוננה לבין מה שאנו מצפים שיקרה.
קובעי מדיניות לעתים מקבלים החלטות בנוגע למשימות מורכבות, החלטות שאינן בהלימה למשאבים המנטליים הזמינים של מקבל ההחלטה דרך תהליכי עבוד לא מודעים, החלטות באופן אינטואיטיבי שאינם מבוססי נתונים. נושא זה מדגיש את החשיבות של תחום ההערכה לטובת קבלת החלטות שמסמכות הן על תשתית תאורטית הולמת והן על ממצאים תקפים ומהימנים שנאספו בתהליך ההערכה.
בגישות החלקיות, נבו, (1991), מבחין בין שימוש אינסטרומנטלי , (החלטות מובנות, לפי תלם), בממצאי ההערכה בקבלת החלטות קונקרטיות בנוגע למושא ההערכה, גישות שמתמקדות במרכיבי התפוקות או התשומות והתהליכים, לבין שימוש קונספטואלי (החלטות בלתי מובנות לפי תלם), עושים שימוש בגישת הערכה מכלולית, תוך השענות על מודל ההתערבות להגברת הרציונליות בקבלת ההחלטות בנוגע להחלטות מורכבות ובעלות השפעות נרחבות שכוללות הבהרת בעיות שונות, דרכי התמודדות בעיות כלומר תהליכים מורכבים ורבי פנים. בהערכת כוללנית אינה מתמקדת במרכיב מסוים, אלא בוחנת את כלל ההיבטים של מושא ההערכה, גישה שתואמת את מודל ה- CIPP.
מעניין הקונפליקט בין צורך בית הספר להתמקד בתהליכים לעומת דרגים גבוהים יותר שרואים בתפוקות את הרכיב החשוב. (הדרג הגבוהה בדרך כלל מממן את התוכנית והוא רוצה לבחון את יחס העלות-תועלת, לעומת בית הספר שמעדיף להעריך כהערכה מעצבת תהליך כדי לשפר ולדייק). כלומר, אחריותית.
גישה אסימילטיבית (כוללת).
נתוני המחקר שקפו את ההתנהלות מערכות החינוך בבתי הספר שהוערכו שלא תואמים את השינויים במאפיינים הייחודיים שגלי העלייה יצרו.
כך שמטרות מרכזיות בתחומים הפדגוגיים, החברתיים פגמו בהסתגלות העולים ויצרו פערים לימודיים וקשיי התאקלמות.
הן מצד המורים והן מצד התלמידים ומשפחותיהם.
בהתבסס על תוכנית ההערכה, ברוב בתי הספר שופרו תהליכי העבודה והותאמו לייחודיות אוכלוסיית העולים והנתונים הצביעו על התקדמות הן מחינת ציונים בתחומי הליבה והן במדדי ההסתגלות.
כמותיים:
מסמכים: טופס ריכוז נתונים, ציונים. (מעריך פנימי).
שאלונים לתלמידים: לאיסוף מידע בנוגע למשפר משתנים: ציפיות מחברים, ציפיות ממורים, דימוי על הציפיות שיש לקבוצה האחרת, מצב בבית ובמשפחה בזיקה ללימודים.
שאלונים סגל
איכותניים:
ראיונות לסגל (מעריך חיצוני).
ראיונות משפחות (ביקורי בית)
כלי הערכה מגוונים , כמותיים ואיכותניים שמאפשרים תמונה מנקודות מבט שונות, תמונה שמטרתה להיות כמה שיותר מלאה, תמונה שתאפשר חיזוק מהימנות ותוקף .
יישום בשטח
הרעיון מודל המניפה יכול לשמש אותי גם ברמת המיקרו.
בסמינריון שאני כותב (בשיעור של ורוניקה), אני מתמקד בהערכת תוכנית התערבות להטמעה משמעותית של מערכת לניהול פדגוגי, סמארט סקול.
המערכת קיימת שנים רבות בבית הספר, אך השימוש בה שטחי, עדכון של נושאי שיעור, נוכחות, ושיעורי בית.
מטרת התוכנית ליצור שינוי בתפיסה הארגונית לתהליכי הוראה מבוססי נתונים וקבלת החלטות על בסיס הנתונים.
מודל המניפה תואם את מטרותיי, בחלוקה לדרגים- מנהלת, רכזת פדגוגית/הערכה , צוות ניהול, יועצת, רכזי מקצוע, מחנכים, מורים מקצועיים, הורים ותלמידים.
בדומה למאמר, כדי ליצור שינוי תפיסתי ברמה הארגונית שיוביל לתהליכי עבודה , הסקת מסקנות וקבלת החלטות בכל הדרגים- אנו זקוקים לנתונים מכל הדרגים, בהתאם לתחום עבודתם וכך נוכל לקבל מבנה נתונים שמורכב מדרגים שונים ויוצר מערכת על של נתונים.
כל דרג, בהתאם לתפקידו, יוכל לעשות שימוש בנתונים לטובת צרכיו ומטרותיו.
מכיוון שהשינוי המצופה הוא ברמה הארגונית, שימוש במודל הערכה CIPP מתאים לצורך. כל רכיב יספק לי את היכולת להוציא את התוכנית לפועל תוך בחינת התהליכים, הקשיים, החסמים ולדייק תוך כדי עבודה את המודל.
לסיכום, אמנם מדובר בבית ספר אחד, אך גם הוא מורכב מדרגים, כל דרג צורך שונה ונקודת מבט שונה, אך שילוב של הדרגים יאפשר לכל דרג לקדם את מטרותיו.
