הגישה החינוכית של ג'והן דיואי לימינו

Plus de détails

קונסטרוקטיביזם

par tom jozef

מיזם ערכי

par חתאם כנעאן

אוצרות בלמידה

par ayelet buchnik

heker

par leon malchivesky

לפי דעתי -

הגישה של דיואי למבנה תכנית לימודים לילדים מאז ועל להיום מובילה לבנות עתיד מוצלח ומשגשג.

תפקודה של תכנית הלימודים להתוות דרך להסתעפות הדרגתית מתוך אותה יחידה ראשונה - בלתי מודעת של חיי החברה.

הגישה זו ברוח החינוך המתקדם אינה מאורגנת מסביב לחומר לימודים פורמלי שצורותיו קבועות - היא שואפת להתרכז מסביב לניסיונות הילדים.

בגישה זו לא ניתן להכין מראש את תכנית הלימודים האמיתי של יחסי הגומלין במקצועות בית הספר אינו מדע, ספרות, היסטוריה או גאוגרפיה, אלא הפעולות החברתיות של הילד.

המושגים והגישה החינוכית של דיואי היא מטרת תכנית לימודים אשר מביאה את הילד לידי הכרה המורשת החברתית - כלומר, היא הדרך הבריאה והנבונה לבסס התלמידים לצעוד בדרך זו ולבנות עתיד צומח.

הגישה החינוכית במאמרו של דיואי "ניסיון וחינוך"

חינוך מסורתי לעומת חינוך פרוגרסיבי - הדיכוטומיה היסודות בתורת החינוך הפרוגרסיבי דוגל בהתפתחות טבעית מבפנים של התלמיד.

הצורך בתיאוריה של הניסיון - לקדם בנייה חיובית של תיאוריה לחינוך הפרוגרסיבי בדרך של ניסיון ולהתמודד בפתרון בעיות בחינוך.

אמות - מידה של ניסיון - הסדרים חברתיים דמוקרטיים מסייעים לקיומו של ניסיון אנושי טוב יותר.

פיקוח חברתי - הפעילות בחינוכית נותנת למחנך לשאוף לפעילות חברתית שבמסגרתה יופעל פיקוח חברתי למענה והכוונת התלמידים.

מהותו של החופש - חופש המחשבה - הפעלת שיקול דעת על הדחפים השאיפות המידיים.

משמעותה של תכלית - החשיבות של השתתפות התלמיד ביצירת תכליות המנחות את פעילויותיו אשר מתרגמת את הדחף ךתכנית פעולה.

ארגון מתקדם של חומר הלימוד - לימוד מבוסס על ניסיון כולל הזדמנויות רבות ובלתי צפויות ניתן לנצל את ההזדמנויות תוך קיום קו ברור של פעילות.

הניסיון - "תן לילד להתנסות ואל תתערב" - גישה זו מובילה הילד לחינוך הפעלתו קלה.

במאמרו של דיואי "הפילוסופיה ומחשבת החינוך

הוא התנגד מאוד לפסיכולוגיה של גירוי תגובה כי האדם לא רק לגירויים חיצוניים אלא בורר באופן פעיל תגובות המשתלבות עם כוונותיו ויעדיו.

האינטרסים של הילדים - לעשות דברים, לגלות, לבטא את עצמם באופן אמונתי ולתקשר שיש הטוענים שיכולים להחליף את מתכונת חלוקת הלימודים למקצועות בבתי הספר היסודיים.

הור פיתח מודל של חשיבה או פתרון בעיות - החושב מכין תכית לבדיקת ההשערה, שוקל חלופות להוצאתה לפועל והוא סוקר את התוצאות ומגבש את מסקנותיו ובכל עת בוחן את התהליך.

הדגיש על משמעות ועל רגש אצל האדם החווה - ההתנסות במקום מרכזי בחינוך בהשתלבות חברתית ותרבותית

הידיעה גדולה מן האמת - הדמוקרטיה והחינוך כחלק מפילוסופיה חברתית.

נושאי לימוד - נושאים המסורתיים הם משמשים את התלמידים בפועל במחקרים ובתכנית הלימודים הנאספת ונבנית; נושאים בגאוגרפיה ובהיסטוריה חשובים מתוך הבנת הפעילות האנושית והקשרים החברתיים ולא כמערכת עובדת לשינון.

ביקורתו של דיואי על מערכת החינוך נובעת מתורת הלמידה שלו.

בבית הספר וסילוק העניין האישי של התלמיד בעיסוקו, הוא תנאי ללמידה.

הילד לומד הדברים בהם הוא צריך לעסוק, הם הדברים שבהם אין לו עניין.

חוסר הנחת נוצר מהתשוקה לחשוב על הדברים שמעוררים עניין.

המאמצים מרוכזים בניסיון של האדם להתאים עצמו למערכת, לעתים היא חסרת תועלת, אינה מתפקדת ומזיקה.

התאמת הפרט למערכת הופכת להיות המטרה של מערכות החינוך, המקומה של המחשבה של

חומר הלימוד הנו משמעותי בשעה שהוא ממשיך את הניסיון של הילד אשר נרכש מחוץ לכותלי בית הספר.

Subtopic

דרך הניסוי והתהייה אינה מפסיקה לעולם, האדם הבוגר שקיבל חינוך טוב יוכל להמשיך אותה כל חייו.

https://www.textologia.net/?p=30512

כל ניסיון להכפיף תהליך זה למטרה חיצונית יעקר אותו ויעשה אותו מנוכר

הדגש בחינוך צריך להיות על הרחבת האיטלקט, פיתוח כישורי, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית - לא על זכירה של תוכן השיעורים.

החשיבה בחינוך כצורת פעילות הננקטת ע"י אורגניזם ביולוגי אנושי כל אימת שמתערערים דפוסי הפעילות שבהרגל.

כי החינוך תהליך מתמיד של גדילה שכלית, רגשית ומוסרית השלובות זו בזו.

הגישה החינוכית של ג'והן דיואי לימינו

חינוך לחשיבה

שיטות ואסטרטגיות הוראה

החינוך חייב להתבסס על ההנחה המוקדמת מחשבה מקורית גדלה מתוך מצבי-בעיות ממשיים.

הדמות, הדימוי והדמיון הם כלים משמעותיים בתהליך הלמידה.

לו המורים היו משקיעים את מרצם בעזרה לילד ביצירת דמויות ודימויים נכונים, מלאכת ההוראה הייתה קלה יותר.

על המורה להשקיע פחות זמן בהכנת שיעורים ובהוראתם ויותר באימון כוח הדחמוי של הילד.

מטרת החינוך

יש לאמן את הילד בכדי להשתמש בכל סגולותיו.

חינוך מתגשם תוך שיתופו של היחיד בתודעה החברתית של הגזע האנושי.

תהליך החינוך מתחיל כמעט עם יום הלידה, הוא מעצב את כוחותיו של הילד, מפתח את מחשבותיו ומעורר את רגשותיו.

החינוך צריך להתמקד במה שהילד מרגיש בתורת בעיה ממשית, בניגוד למה שהמחנך רואה כאמת ויציב.

המחשבה והיווצרותה הוא חינוך חברתי, מכאן, לחינוך חברתי חלק בלתי נפרד ממטרות החינוך של בית-הספר.