por Arnan Igb hace 2 años
209
גישות פילוסופיות
יוהאן היינריך פסטלוצי היה מחנך חשוב שהושפע רבות מכתביו של רוסו, במיוחד מספרו "אמיל". הוא העביר רעיונות מרכזיים מתחום החינוך האישי לחינוך בבית-הספר היסודי, והכניס יסודות פסיכולוגיים לשיטות ההוראה שלו.
por Arnan Igb hace 2 años
209
Ver más
por reut aharon
por yossi smadja
por shiri lanker
por סברין עטאללה
שונה - רעיון עיצוב החינוך על ידי החברה או למען החברה.
שונה - בנושאים החשיבה.
דומה:
חינוך למידות טובות
דומים בנושאים משמעות החיים
דומה - לחנך את הילד לקריאה ולכתיבה
שניהם הקדישו את חייהם להצלתם, לשיקומם ולהחזרת כבודם של הילדים העלובים והמוזנחים ביותר.
פסטלוצי, בניגוד לרוסו הוא מצדד בחינוך הילד בתוך החברה
*- פאסטלוצ'י ראה את הילדים בעיניים אחרות, עורר בהם אינטרסים חדשים והדגיש את החשיבות של טיפוח היחסים הנכונים בינם ובין עולם הטבע והתרבות ، חינוך לחירות ולא לכניעה."
*- למד פאסטלוצ'י מגון לוק את הדגש על הטיפוח האינטלקטואלי ואת האמונה בחשיבות השכל גם בעיצוב האופי.
*- תפקיד החינוך לדעת פאסטלוצ'י: "יצירת אנושות מפותחת וחיה מתוך הרמוניה של הכוחות והנטיות שבטבע האדם"
*- האם היא המחנכת הטבעית, העיקרית והראשונה של הילד.
*-תפקיד החינוך "לסייע לילד להוציא מן הכוח אל הפועל את הגלום בו ולהתפתח בתוך העולם בסובב אותו". "
דומה : האמינו שהמדינה והחברה היא תוצר של אמנה חברתית.
דומה- הם טוענים שהילדים צריכים ללמוד לפי מה שמתאים להם.
דומה -חינוך בהתאם לטבע , צריך ללמד את הילדים לפי שפת האם שלהם.
דומה - האמינו שיסודה של החברה האנושית היא דרך חושים – הסתכלות.
דומה - מעודדים חשיבה עצמית.
שונה
שונה - פסטאלוצ'י בניגוד לרוסו הוא מצדד בחינוך הילד בתוך החברה , רואה במשפחה כמקום מרכזי לחינוך ולוקח על עצמו לחינוך ילדים משכבות ומעמדות שונים.
שונה- עמוס מעודד קריאת ספרים בקרב ילדים בבית ספר יסודי, לוק טוען שצריך ללמד בצורה מושכת ומהנה דרך משחקים .
קיים דמיון מפליא בין מפעל חייו של קורצ'אק לזה של פסטלוצי:
שניהם הקדישו את חייהם להצלתם, לשיקומם ולהחזרת כבודם של הילדים העלובים והמוזנחים ביותר.
שונה - חושבה
דקראט: הוא אומר, "אז אני חושב, אז אני כן"
מישל: הוא מעדיף לחשוב אך מציע לא להגזים בחשיבותה וביכולות המחשבה האנושית .
דקראט: דקארט נחשב לפילוסוף הראשון שסיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כשאלו החלו להתפתח.
היכולת של דקארט ולשאוב השראה מעולם הפילוסופיה והמדע ולשלבם אפשרה לו להניח את היסודות לעקרונות הרציונליזם ולהתוות דרך בה צעדו אחריו הפילוסופיה והמדע המודרני.
מישל: ידוע בזכות פעילות פילוסופית- ספרותית שבמרכזה ספרו "המסות"
המסות מתמקדות במחשבותיו.
דה מונטיין מטבל את הכתיבה שלו בחוש הומור וכדי להזכיר לנו ולעצמו לא לקחת את הדברים יותר מידי ברצינות הוא מזכיר לנו ש: "גם על הכסא הרם ביותר בעולם – אנחנו עדיין יושבים על התחת שלנו".
העקרונות שלהם
דקראט: עקרונותיה הבסיסיים הם רציונליות, מחקר וגישה לאמת
מישל: הוא אומר שהחיים מורכבים מחוכמה, טירוף, ומי שדבק בחוכמה זנח מחצית מהחיים
החושים
דקרנט: שיטת סיום המחקר אינה מבוססת על תחושה ואינה אמצעי להצגת ידע
מישל: החושים מהווים את ההתחלה ואת הסוף של הידע האנושים
דומה - חינוך ילדים
דקראט: הוא אומר שיש להשליך רעיונות רעים ואנחנו שומרים רעיונות ומידע טוב. כמו כן מישל אומר שעל המחנך להעביר את מה שלמד באמצעות מסננת טובה של חוכמה.
ספק
דקראט: אמר שיש דבר אחד ודאי והוא הטלת הספק
מישל: הוא ממליץ לחנך ספק כדי לעורר שיקול דעת עצמאי
מישל: על האדם לשאול עצמו: "מה יודע אני?"- אי הידיעה, המכירה את עצמה, השופטת עצמה - נובעת מידיעה ודעה וגם ממוכנות לתקן אותן.
דקארט: "ובכן, מה אני? דבר אשר חושב. ומהו זה? דבר אשר מטיל ספק, מבין, מאשר, מכחיש, רוצה ולא רוצה וכן מדמיין ובעל יכולת לחוש".
ג'והן דיואי
פילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי.
הפילוסופיה בעיני דיואי היא משימה אנושית החייבת להישפט במונחים של השפעה תרבותית וחברתית.
דיואי נחשב לאחד ממייסדי אסכולה פילוסופית הקרויה פרגמטיזם.
דיואי טען כי החינוך הוא תהליך מתמיד של גדילה שכלית, רגשית ומוסרית השלובות זו בזו.
הדגש בחינוך צריך להיות על הרחבת האינטלקט, פיתוח כישורי פתרון בעיות וחשיבה יצירתית לא על זכירה של תוכן השיעורים.
הוא טען שבחשיבה ישנם חמישה שלבים המרכיבים רעיון.
חינוך מוסרי ג'והן דיואי נושאה של תורת-המידות הוא התנהגותם של בני-אדם ומטרתה היא לנסח במונחים כלליים את יסוד ההבחנה בין התנהגות טובה לבין התנהגות רעה.
מטרת החינוך: החינוך צריך להתמקד במה שהילד מרגיש בתורת בעיה ממשית, בניגוד למה שהמחנך רואה כאמת ויציב , המשמעות של הכנת ילד לקראת החיים העתידיים היא פיתוח יכולת של פיקוד על עצמו.
בית ספר הוא צורה של חיים חברתיים, בה מתרכזות כל הפעולות שיש בהן יעילות גדולה ביותר כדי להביא את הילד לידי שימוש בכוחותיו למען מטרות החברה.
ויקטור פרנקל
פסיכיאטר וסופר יהודי, ליד ווינה, בן למשפחה אמידה ומשכילה.
הוגה שיטת הלוגותרפיה שעיקרה הכוונתו של הפרט לחיפוש אותנטי אחר משמעות חייו, הקים מרכזי סיוע לבני נוער בווינה ובערים אחרות.
יצא לאור ספרו "האדם מחפש משמעות" שנמכר במיליוני עותקים בכל רחבי העולם, בספר פורש פרנקל את עיקרי שיטת הלוגותרפיה.
פרנקל פיתח את עיקרי תורתו במגמה להביא את האדם למצב תודעתי בו הוא מתעלה מעל קשיי היומיום, ומוצא משמעות קיומית עמוקה לחייו כבן-תמותה.
פרנקל סבר שהחינוך צריך להשתכלל באופן כזה, שיכוון את הלומד למצוא משמעויות ייחודיות במצבים ייחודיים באמצעות פיתוח המצפון.
יאנוש קורצא'ק
(הנריק גולדשמיט ) רופא, סופר ומחנך
"נדרתי, ורצוני לעמוד לימין הילד, על משמר עניינו, אלא שאפשרית עוד רק תפילה או ברכה לצעדיו הנחפזים וחסרי-הביטחון, והיכן מקום מתאים יותר לנזיפה בטועים, לפקודה לחזקים, ולהגנה (במילה) על הקטנים והחלשים – אם לא בארץ-ישראל," (מתוך מכתב ליוסף ארנון 38)
זכויות התלמידים כללו גם את האפשרות להתלונן על המורים, וגם להתלונן על מעשי תוקפנות של ילדים אחרים.
"...זכאי הילד ליחס של כובד ראש לענייניו, לדיון צודק בהם. עד עתה היה הכל תלוי ברצונו הטוב של המחנך, ברוחו הטובה או הרעה עליו..." (יאנוש קורצ'אק – עם הילד)
שני ספרי עיון שכתב בנושאי חינוך ילדים הם: "כיצד לאהוב ילדים" ו"זכותו של הילד לכבוד".
פסטאלוצ'י, הושפע מהרעיונות הפילוסופיים שנבעו מספרו של רוסו: "אמיל".
הוא העביר חלק מרעיונותיו מתחום חינוך היחיד לתחום בית-הספר היסודי.
פסטלוצ'י הכניס יסודות פסיכולוגיים לעבודת החינוך.
עיצב דרכי הוראה חדשניים.
גיבש מתודה של 'הסתכלות'
הדגיש את חשיבות החקר והניסוי המתמידים
הניע למתן הזדמנויות חינוכיות שוות
הניח את היסודות הראשוניים למדע החינוך.
תפקיד החינוך לדעתו: "יצירת אנושות מפותחת וחיה מתוך הרמוניה של הכוחות והנטיות שבטבע האדם"
תורתו החינוכית של פסטלוצ'י נובעת מעקרונות החינוך ב'התאם לטבע'.
על המחנך להכיר את טבע האדם ולפעול בהתאם לו.
האם היא המחנכת הטבעית, העיקרית והראשונה של הילד.
תפקיד החינוך "לסייע לילד להוציא מן הכוח אל הפועל את הגלום בו
ולהתפתח בתוך העולם בסובב אותו".
על בית הספר להמשיך את בית ההורים ולהשלים את החינוך הניתן בו.
עמוס קומניוס - חינוך בהתאם לטבע: הוא מחנך וסופר\.עיצב קומניוס את משנתו החינוכית שבבסיסה הרעיון של החינוך בהתאם לטבע ;והפדגוגיה הטבעית\מבין רעיונותיו: בית ספר לכולם \לימוד בשפת האם \למידה מאתגרת ומועילה \חינוך החלשים\למידה לאורך כל החיים\חינוך אוניברסלי\
עמנואל קאנט הנאורות: היא עזוב חוסר הבגרות והגיע לבגרות .\הוא טען –חוסר הבגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בחשיבה ללא הדרכה של אחר.\חוסר הבגרות היא מחוסר נחישות אומץ להשתמש בחוכמה באופן עצמאי .\ המוטו של הנאורות : אמץ את האומץ להשתמש בשכלך\תקופת ההשכלה הייתה בית היוצר לערכים האמונות והתפיסות.\לפי דעתו שתפקיד המדינה היא להגן על זכויות הפרט ולא להפך.
מישל דה מונטיין: הוא ידוע בזכות פעילות פילוסופית- ספרותית שבמרכזה ספרו "המסות\ מטבל את הכתיבה שלו בחוש הומור וכדי להכיר לנו ולעצמו לא לקחת את הדברים יותר מדי ברצינות.\הוא מצדד בחשיבה ; אבל לא יותר מדי ולא להפריז בחשיבה אנושית.\המדד היחיד לחשיבות של נושא הוא מידת הרלוונטיות שלו לחיי האדם = מה שגורם להרגיש טוב .\הוא אמר שגוף האדם לא מושלם ; הוא מכונה עם לא מעט בעיות שנוטה להתעייף. \הוא אחד ממציאיו של מושג " האני" המודרני; שהוא מוגדר על ידי פנימיתו \ מודעות את עצמו .\מונטין סבר: האדם הוא כפי שהוא תופס את עצמו.\אמר: (תיאורית עצמי) כל אדם מקווה דמות שלמה לחלוטין של מצבנו האנושי.\הוא סומך על תבונתו הטבעית.\משאיני יכול לשלוט על באירועים ; אני שולט על עצמי.\הוא המליץ לחנך לספקנות – הספק משמש הכנה לשיפוט העצמי .\הטלת ספק אינה חוסר דעה ; רק מי שישלו דעה יכול להטיל בהספק.\הוא צידד בחינוך לפתיחות ולהקשבה.\הוא נגד דעה ש(המורה יחנך את דעתו אלא להציג חלופות.\לא יכולים להיות נבונים אלא על ידי חוכמתנו. \דרך ללמד ניתן ללמוד :אסור עלינו דבר; גורם לנו לרצות בו ; לתת לנו דבר בשלמותו גורם לבוז לו.\על התלמיד להכריע בעצמו או להישאר בספק.\על המורה לשמוע לא לפחות אשר להשמיע לו.\כל מה שנלמד הוא כלי עזר לתבונה טבעית . אדם צריך להסתמך על עצמו כדי למצוא את העובדות.\ אפשר לומר כי דה מונטין מציג את עצמו באמצעות מסותיו. כאשר הוא כותב אודות עצמו הוא חוקר את טבע האדם. הוא מנסה לבחון את אופי האדם באמצעות קריאת ספרים, מסעות וניסיונו הפרטי והציבורי.
רנה דקארט הוא התעניין בתחום המתמטיקה ; צרפתי \הוא נותן את העקרונות הבסיסיים הרציונליזם ; מוביל להתפתחות המדע. \מחפש איך מוצאים האמת ; מה הדרך להגיע אל אמת.\התייחס לספק ; הטלת הסק עצמה \.השתמש בשיטה שנקראת "ספקנות מתודולוגית ".\הוא סבר: הגוף והנפש מהויות שונות ; הגוף חומרי –הנפש רוחנית אבל ; יש אינטראקציה .\הוא טען : הדרך היחידה להוכיח בוודאות את קיום האדם שישנה מחשבה (תודעה)\סבר: לפתור בעיות ; עלינו לחלק הבעיות לחלקים בסיסיים ופשוטים. \טען : המדע הוא אחיד ; שיטת המחקר היא דדוקטיבית .(תהליך המסקנות הוא מכלל אל הפרט) .\ האומה נשלטת טוב יותר אם יש לה חוקים מעטים וחוקים אלה נאכפים בחמורה.
התפתחה מהמחצית השנייה של מאה ה-19 ונבעה מההנחה כי צורות "מסורתיות" של האמנות, הספרות, הארגון החברתי וחיי היום-יום נעשו מיושנים, ולפיכך יש צורך להיפטר מצורות אלה ולהמציא את התרבות מחדש.
המודרניזם תמך ברעיון שבכל היבט של הקיום, מפילוסופיה ועד לכלכלה, המטרה היא למצוא את הדברים המונעים התקדמות, ולהחליף אותם בדרכים חדשות, ולפיכך טובות יותר.
תמציתה של התנועה המודרנית היא בטענה על בני האדם לשנות את ראיית העולם שלהם על מנת להבין כי "מה שחדש הוא גם טוב ויפה".
התפיסה המודרנית נבעה מרעיון שמה שאמתי" חשוב יותר מהסובייקטיבי.
פוזיטיביזם - האמונה כי הטבע פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם, המתבססת על מה שנראה בעין וניתן להוכיח באופן וודאי.
בפילוסופיה ובחינוך התנועות הרציונליסטיות והפוזיטיביסטיות ביססו את העליונות של ההיגיון והשיטה..
ברקע לצמיחת המודרניזם ניתן למצוא כוחות חברתיים, פוליטיים וכלכליים ששימשו כבסיס לחשיבה שונה באופן רדיקאלי והשפיעו על האומנות התרבות והחינוך.
התבססות
1. הריאליזם פשט את הרגל כאשר הוא פגש את מלחמת החפירות.
2. המחשבה כי המין האנושי מתקדם מבחינה מוסרית מגוחכת לנוכח
הטבח חסר ההיגיון של "המלחמה הגדולה".
תקופת הנאורות /ההשכלה : תקופת המשנה השנייה בעידן המודרני, עידן הנאורות נבע מתנועה אינטלקטואלית במערב ומרכז אירופה שראשיתה בתקופת הרנסנס ושיאה במאה ה-18.
התנועה שמה לעצמה למטרה לבסס מוסר וידע על רציונליות ועל הנחות יסוד לאגוצנטריות.
הרציונליות הייתה אמורה להחליף את הדת, מובילי הרציונאליות ראו בעצמם אליטה של אינטלקטואלים המובילה את העולם לקדמה מתקופת עריצות, חסרת רציונליות - חשוכה ,התנועה סיפקה את הבסיס הפילוסופי למהפכה האמריקאית.
מאפייני תקופת נאורות עידן האורות : תנועת ההשכלה טיפחה עצמאות רוחנית של היחיד, עודדה הערכה ביקורתית על סדרי החברה והנורמות המקובלות עליה, השכל נתפס כאמצעי לפיתוח יכולת החשיבה והשיפוט, טובת הפרט והחברה הוצהרו כמטרות החינוך, הוגי תנועת ההשכלה דרשו להעביר את היוזמה והפיקוח על החינוך מהרשויות הדתיות למדינה
רוסו עסק בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית.
הוא תרם לתחום המוזיקה הן כתאורטיקן והן כמלחין.
במבוא לספרו "אמיל" מעלה רוסו את השקפתו הנוגעת להשפעה ההרסנית של התרבות על התפתחות האדם, חינוכו של אמיל מבוסס על אהבה ומוסר טבעי .
רוסו הטיף לחינוכו של "אדם טבעי":
אדם אשר מגיל צעיר יונח לו לגדול לפי נטיותיו, רצונותיו ויכולתו.
תורתו החינוכית מרוכזת בספרו "אמיל או על החינוך"
רומן אוטופי- פילוסופי-תרבותי בכיכובם של אמיל-התלמיד; רוסו-המורה; סופיה-רעיה לעתיד.
ב"אמיל" דן רוסו בסוגיית חינוכו של ילד דמיוני ששמו אמיל ובמטרה הראשית שהיא להפוך אותו מילד לאזרח ראוי בחברה אנושית
ג'ון לוק-חינוך בעידן ההשכלה: פילוסוף אנגלי – התמחה במדעים כולל רפואה ; עסק בתורת המדינה\פרסם ברמה מחשבות הנוגעות לחינוך\בספר נוסף 1690 "שכל האדם" טען: כל אדם בעת הולדתו בחינת לוח חלק –אינו מכיל רעיונות טבועים.\ההשפעות הקטנות שכמעט ולא ניתן לחוש על ילדינו הרכים מניבות תוצאות חשובות מאוד ולאורך ימים\המטרות לחינוך: מידה טובה היא יסוד האושר (תרגול\חינוך מוסרי) אימון השכל- לימוד צריך להיעשות בצורה מהנה\רכישת חוכמת חיים\רכישת השכלה –התמקדות על מקצועות מועילים\למידת נימוסים והתנהגות ראויה\ הוא אחד המניחים לליברליזם ; הוא סבר שלכל אדם יש 4 זכויות :\החופש \.ביטחון הקניין \. ביטחון החיים \זכות להתנגדות לשלטון
הרנסנס: הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה. התנועה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד למאה ה-17.החל להסתמן סופם של ימי הביניים ו תחילתה של תקופת הרנסנס שפותחת את העת החדש , תנועת הרנסנס הייתה ניסיון של אינטלקטואלים לחקור ולשפר את העולם באמצעות החייאתם של רעיונות מהעת העתיקה ופיתוח גישות חדשות למחשבה.
שלוש מהפכות מאפיינות את העת החדשה כולן השפיעו על החינוך.
מהפכה טכנולוגית – הדפוס ,מהפכה תרבותית– ההומניזם ,מהפכה דתית – הרפורמציה
אחת החשובות שבהן היא מהפכת הדפוס, שהשפיעה על ההיסטוריה ו חינוך של אותה תקופה מכמה גורמים.
מהפכה הדפוס: מה שהוביל לשינוי בהיסטוריה של הרנסנס, שבו המדפסת הופקה והופצה באירופה, היא הייתה בתחילה ללא ייצור נייר, עם התקדמות השנים עם הפקת הנייר, הופעתו של מוצר כזה בתקופה ההיא השפיעה על מספר גורמים בתקופת הרנסנס.
1) גורמים תרבותיים : הקמת אוניברסיטאות חילוניות; גידול במספר הלומדים; שפות מקומיות דבורות הפכו לכתובות; התרחבות החופש האישי.
2) גורמים דתיים : ירידת כוחה של הכנסייה הקתולית ;תהליכי חילון; ירידת השליטה של הכנסייה על העתקת הספרים.
3) גורמים פוליטיים :ירידת כוחה של האצולה; התחזקות המלוכה; התחזקות "אצולת הגלימה" שהיא הפקידות הממשלתית; כתיבת חוקים וצווים ממלכתיים אחידים.
לך שלמהפכה היה תפקיד מרכזי בעידן הרנסנס ששינה את כל תחומי החיים בחינוך ועצר את הסמכות השלטת ואחרים, במיוחד בתחום החינוך בזמן שהכנסייה הייתה השליט והשליט הפך רחוק מכוח וחינוך חילוני חינם.
