von Hanit Sade Vor 1 Jahr
149
Mehr dazu
על-פי פרויד, קיימת חלוקה נוספת של הנפש, לרמות שונות של מודעות, אשר אינן חופפות בהכרח את הרשויות הנפשיות. על-פי מודל זה, המכונה המודל הטופוגרפי, ניתן להבחין בין 3 רמות שונות של מודעות: המודע, הקדם מודע והלא מודע.
מקורות:
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
פרויד/ אנטוני סטור, הוצאת פפירוס, ספרי עליית הגג 1993.
הלא מודע: כל נתון החבוי בנפשנו, שאין בידינו להעלותו בצורה ספונטנית על פני השטח של התודעה. לדוגמה: מאורע טראומטי שחווה האדם בילדותו, שאין הוא יכול להיזכר בו בשום אופן או להכיר אותו, נמצא בלא-מודע. לעיתים מדובר בידע שאילו היה האדם מודע לו, היה מאיים עליו או מעורר בו חרדה.
הערה: ה"תת-מודע" הוא מושג עממי שבדרך כלל בא להחליף את המושג "לא-מודע". מושג זה מחלק את הנפש לשני חלקים במקום לשלושה, ומתעלם מחשיבות הקדם-מודע.
הקדם מודע (הסמוך למודע): כל נתון פסיכי הנמצא על ידינו בצורה חבויה, אלא שאפשר לעוררו מדעת, כדוגמת ההיזכרות, ההיכרות.
הקדם-מודע משמש גם כ"צנזור" בין המודע ללא מודע כאשר רעיונות לא רצויים לא מתקבלים למודע אלא עוברים ללא מודע.
המודע: סך הדברים שבהכרת האדם - "כל מוצג המצוי בתודעתנו והנתפס על ידינו".
מנגנוני הגנה הם קבוצת תהליכים נפשיים שהתפקיד שלהם להגן על הפרט ממודעות לרגשות שליליים ובייחוד מחרדה.
את המונח טבע זיגמונד פרויד בעקבות אבחנותיו על ההיסטריה
שממנה סבלו הרבה מהמטופלים הראשונים שלו. הוא טען שההיסטריה לא מנגנון הגנה ששימש אותן להתמודדות עם כאב רגשי שהן לא יכלו לשאת, והסביר איך השימוש במנגנוני הגנה לא בוגרים, מפחית מאנרגיות נפשיות ולכן מפריע לאורח החיים.
פרויד ראה בפסיכואנליזה אמצעי המכוון לראשונה לשדרוג מנגנוני הגנה בסיסיים למנגנוני הגנה מפותחים יותר שעוזרים לאדם להפחית מסבלו ולתפקד טוב יותר בחברה.
תאורטיקנים של פסיכולוגיית האגו, ובראשם אנה פרויד, הרחיבו על התפקיד של מנגנוני ההגנה כשמתמודדים עם אובדן, אולם תאורטיקנים של פסיכולוגיית העצמי אמרו שמנגנוני ההגנה פועלים גם כדי לשמור תחושה של עצמי חזק ובעל ערך חיובי. כיום מיוחס למנגנוני ההגנה תפקיד חשוב גם בחייהם הבריאים של בני אדם בוגרים, כשם שחרדה היא תחושה טובה לכל אורגניזם כשזה אות אזהרה מפני סכנה, כך גם מנגנוני ההגנה מפני החרדה הכרחיים לאדם. למעשה, מצבים פסיכוטיים נתפסים לפעמים כעדות להיעדרם של מנגנוני הגנה מספקים.
כאשר פרויד טבע את המונח מנגנון הגנה הוא התייחס בעיקר למנגנון של הדחקה אבל בתו, אנה פרויד, פיתחה את הנושא ותיארה סוגים שונים של מנגנוני הגנה. להלן דוגמאות למספר מגנוני הגנה נפוצים.
מקורות:
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
.Introduction to the practice of psychoanalytic psychotherapy / Lemma, A, Wiley & sons, 2016
מנגנון הגנה של היפוך תגובה: מנגנון הגנה של היפוך תגובה הוא מנגנון המתבטא באימוץ עמדה או התנהגות העומדים בניגוד לחויה הרגשית. מנגנון הגנה זה יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, כאשר קנאתו של ילד צעיר באח הצעיר שנולד לו מומרת ליחס חם ואוהב ולרצון עז לעזור לאם לטפל בו.
מנגנון הגנה של פיצול: מנגנון הגנה של פיצול הוא מנגנון המכוון להפרדה מוחלטת של ההיבטים החיוביים והשליליים של אדם או חוויה זה מזה. לדוגמה, ילד קטן שאמו אוסרת עליו לקחת ממתק נוסף עשוי להרגיש ש"אמא רעה" ו"רק אבא טוב" וככה להגן על עצמו מההכרה המכאיבה בכך שיש לו שני הורים שמציבים גבולות ברורים. מנגנון הגנה זה מנגנון בלתי יעיל שמעוות את תפיסת המציאות. בהתאם, הציפייה היא כי השימוש במנגנון הגנה זה יפחת עם ההתבגרות: ככל שאנו מתבגרים, אנו מסוגלים לתפוס אנשים וחוויות באופן מורכב יותר ולא לעשות אותם כ"טובים" או "רעים" בלבד.
מנגנון הגנה של הכחשה: בהתאם לשם שלו, מנגנון הגנה של הכחשה מתבטא בהכחשת מידע, תוכן או חוויה שהאדם לא יכול לשאת. לדוגמה, מצב בו אדם מגיב לחדשות קשות בתגובה כ"לא יכול להיות" או "זה לא נכון!". מנגנון הגנה זה הוא מנגנון הגנה בלתי יעיל כי והוא מביא לשיבוש משמעותי בתפיסת המציאות כאשר נעשה בו שימוש מוגזם. ולכן, במרבית המקרים השימוש במנגנון זה יהיה רגעי בלבד: כאשר מנגנון הגנה של הכחשה ישמש את האדם באופן ממושך הוא יביא בדרך כלל לפגיעה תפקודית ורגשית משמעותית.
מנגנון הגנה של רציונליזציה: מנגנון הגנה של רציונליזציה הוא מנגנון עם קווים דומים למנגנון האינטלקטואליזציה, המתבוסס על התייחסות רציונלית ושכלית לתכנים וחוויות רגשיות. למשל, מנגנון הגנה של רציונליזציה יכול להתבטא בתגובה כ"טוב שהיא עזבה אותי. כרגע הכי חשוב שאשקיע בעבודה ובלימודים, והזוגיות רק מפריעה לי".
מנגנון הגנה של סובלימציה: מנגנון הגנה של סובלימציה נחשב למנגנון ההגנה היעיל והבוגר ביותר, המתבטא בהמרת התכנים והדחפים המאיימים לפעולות חיוביות. מנגנון הגנה של סובלימציה יכול להתבטא למשל, בהמרת התוקפנות להשקעה בספורט ובהמרת הדחפים המיניים לפעילות אומנותית.
מנגנון הגנה של אינטלקטואליזציה: מנגנון הגנה של -
אינטלקטואליזציה הוא מנגנון הבא לידי ביטוי בהתייחסות לתכנים רגשיים מכאיבים ומאיימים באופן אינטלקטואלי ומרוחק, שהוא מקטין את המגע הרגשי עם החוויה. למשל, שנודע לאדם על מחלה
קשה בה הוא חולה יכול לפנות אל מנגנון הגנה של -
אינטלקטואליזציה ולהשקיע מאמצים רבים בלמידת הנושא. מנגנון הגנה זה נחשב ליעיל יחסית מאחר והוא מלווה לא פעם ביתרונות אבל כשהוא מנתק את האדם מהחוויה הרגשית, הוא מאבד מאיכותו החיובית מאחר והוא פוגע ביכולת ההתמודדות.
הסופר אגו, האני העליון, מתפתח על ידי תהליך החיברות וגם גרסה מופנית של נורמות החברה והכללים, בזמן שמפנימים דברים מהבית, מההורים ומהסביבה, האדם יוצר מבנה שנקרא מצפון. זהו האור האדום להתנהגות שלנו. הוא נמצא בקונפליקט תמידי עם האיד. לכל קונפליקט בין האיד לסופר אגו מתלווה חרדה, כשישנה חרדה ברמה מסוימת, על האדם להחליט אם הוא נותן לזה לנצח או לא.
אגו, האני (מולד) הוא נמצא במודע. כל הכוחות של האדם מוגדרים כאגו, הכוחות שמניעים אותו, האימפולסים. צריך תמיד לחפש את הדרך האידיאלית בשביל שאדם יוכל לבטא את האימפולסים והרצונות שלו, אבל יחד עם זאת לא לפגוע במצפון ובנורמות.
האיד הסתם (מולד) המבנה הקדום והראשוני ביותר של הנפש נמצא בתת-מודע ויש בתוכו תהליכים ראשוניים א-לוגיים, הרבה דחפים כמו כן מדובר על רמת אנרגיה שיוצרת את יצר הבנייה ליבידו - אנרגיה נפשית של הדחף המיני, דחף הארוס. יש גם אנרגיה שמזינה את יצר הארס. האיד מונחה על ידי עיקרון העונג זה אומר שכל מה שאני רוצה יהיה בידיי.
דרך נוספת לחדירה אל הלא מודע הייתה באמצעות פרשנות של חלומות, על פי שיטתו של פרויד חלומות משקפים את הלא מודע של האדם.
באופן זה ניסה פרויד להעלות את הלא מודע של האדם אל המודעות,
כדי לאפשר לו הבנה עצמית, תובנה, ובעקבות כל אלו תינתן לו יכולת תמרון ושינוי.
הפסיכואנליזה חקרה את הנפש ואת התהליכים הלא מודעים בה,
באמצעות ראיונות קליניים - שלושה עד חמישה מפגשים של כשעה בשבוע שנערכים עד כמה שנים,
שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב לצדו. בפגישות המטופל מתבקש באופן רנדומלי להגיד את כל מה שעולה בדעתו,
מבלי לצנזר כלום, באופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי לראות אל תוך עולמו הבלתי מודע של המטופל ולפרשן אותו.
פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול והתהליכים הנפשיים המתלווים לזאת,
וגילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של הסימפטומים והבעיות הנפשיות של מטופליו.
הפסיכואנליזה היא שיטת טיפול פסיכולוגי אותה פיתח פרויד בתחילת המאה העשרים.
המאפיין המרכזי של הפסיכואנליזה כשיטת טיפול הוא ההתמקדות בלא-מודע ובחשיפתו.
מקורות:
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
פרויד/ אנטוני סטור, הוצאת פפירוס, ספרי עליית הגג 1993.
פרויד/ פיטר גי, הוצאת דביר 1993.
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 199
את מרבית חייו בילה בוינה, אך נאלץ לברוח מהנאצים והשתקע עם אשתו ובתו הצעירה אנה פרויד, באנגליה. בגיל 67, חלה בסרטן אך המשיך לטפל ולפרסם את כתביו, כאשר ב-1939 שב הסרטן לתקוף אותו. מאחר ולא ניתן היה לנתחו, בחר פרויד לסיים את חייו וביקש מרופאו להזריק לו כמות קטלנית של מורפיום, הוא נפטר בגיל 83.
פרויד היה תלמיד מוכשר ושאפתן, נחשב לבן המועדף והחל בלימודי רפואה כשהיה בן 18. הוא התחיל את עבודתו כרופא בווינה, אך לאחר שזכה במלגת לימודים והתנסה בעבודה עם אחד הנוירולוגים הידועים של התקופה - שארקו, החל לעסוק ברפואה פסיכיאטרית ובהיפנוזה.
במקביל לנישואיו ולהולדת חמשת ילדיו, החל פרויד לפתח את רעיונותיו אודות נושאים כמו היסטריה, חרדה, דחפים וחלומות. בהמשך, פיתח את יסודות הטיפול הפסיכואנליטי למה שנודע בהמשך כ"טיפול בדיבור". פרויד זכה להכרה רבה על עבודתו בתחום הפסיכיאטריה, אך כתביו זכו לגינוי ונשרפו בפומבי בתקופת השלטון הנאצי.
זיגמונד פרויד (1856-1939) נולד בצ'כוסלובקיה למשפחה יהודית, חילונית וענייה למדי. הוא בילה את מרבית ילדותו בווינה, עם ששת אחיו ואחיותיו. על שנים אלו אמר בבגרותו, "ואז באו שנים ארוכות וקשות... אין בהן דבר שראוי לזכרו".
