מטפורות של למידה

Mehr dazu

Cooperative Learning-public (most recent)

von dudi politi

stav

von stav alon

הקשר בין תפקידי המורה ואסטרטגיות הוראה בשילוב טכנולוגיה בהוראה

von מוריה זמשטיין

הקשר בין תפקידי המורה ואסטרטגיות הוראה בשילוב טכנולוגיה בהוראה

von מוריה זמשטיין

מטפורות של למידה

מֵטָאפוֹרָה - נקבה

שימוש במאפיינים של דבר אחד כדי לתאר אסוציאטיבית דבר אחר; דימוי

The Knowledge Creation Metaphor יצירת/בניית ידע

מטפורה זו מאפיינת את שלושת המודלים - יצירת ידע, ידע רחב ובניית ידע.

"The knowledge creation model strongly emphasizes the aspect of collective knowledge creation for developing shared objects of activity..." (p.558)

למידה

למה בכלל נדרשת חדשנות בהבנה של למידה? למה יש צורך במטפורה שלישית של בניית ידע כשכבר יש שתי מטפורות קיימות - Acquisition and Participation?

"Learning is understood as a collaborative effort directed toward developing some mediated artifacts, broadly defined as including knowledge, ideas, practices..." (עמ' 570) המטפורה השלישית אינה מציעה שרק ידע נוצר בשלושת המודלים, אלא אובייקטים כגון תוצרים, פרקטיקות, מושגים. המודלים יכולים לעזור לבתי ספר וארגונים להתחיל לעבוד למען שדרוג של ידע שלהם (יצירת קהילות שבונות ידע).

הבדל בין "לדעת" ו"ידע". "לדעת" - פעילויות למידה. "ידע" -תוצר של למידה. *במטפורה של "השתתפות" המיקוד על פעילויות.

Participation Metaphor השתתפות

למידה כתהליך של השתתפות בפרקטיקות שונות של תרבות ופעילויות למידה משותפות.

במטפורה זאת תהליך רכישה של ידע מתבצע דרך אינטרקציה, פעילות, השתתפות.

קוגניציה ולמידה מחולקות בין בני אדם וסביבתם. למידה ממוקמת (Situated) בקשר זה שבין אדם וסביבתו.

על פי אנה ספרד שתי מטפורות חשובות. הן משלימות אחת את השנייה.

סיכום

יצירת או בניית ידע - בחינת תהליכים בהם ידע חדש ואובייקטים חדשים נוצרים כתוצאה מעבודה שיתופית בבתי ספר או במקומות עבודה. מילים חשובות:

Knowledge Society, Advanced Skills, Mediating Artifacts, Collaboration

במאמר מוצגים שלושה מודלים של קהילות ידע חדשניות. *לחצו על סמל של גלובוס ופתחו טבלה 1.

מודל של בניית ידע Bereiter

על פי Bereiter עלייה של "חברה של ידע" - Knowledge Society, נובעת מראייה של ידע כדבר שיכול להיווצר באופן סיסטמטי וניתן לשיתוף בין חברי הקהילה. מושג "בניית ידע" מתייחס לעבודה קולקטיבית למען שדרוג של תוכניות, אסטרטגיות של עסקים, תיאוריות, רעיונות ומודלים. בנוסף לעולם הראשון - מציאות פיסית ועולם שני - מציאות מנטלית, קיים עולם שלישי שכולל את תיאוריות ורעיונות . העולם הזה חשוב במיוחד לבני אדם, מכיוון שהם לא פועלים רק בעולמות פיזי ומנטלי, אלא מבינים ויוצרים אובייקטים השייכים לעולם השלישי. ברייטר מעביר ביקורת על תיאוריות שאינן מתייחסות לעולם השלישי ומשתמש במטפורה של מכל שיש למלא בשביל אינטלקט. יש להבדיל בין תהליך של בניית ידע לבין למידה. בניית ידע יכולה להתרחש ללא למידה וזה בדיוק מה שקורה בימנו על פי ברייטר. חשוב לציין שהמטרות העיקריות של קהילות מחודשות הן לפתור בעיות, לייצר רעיונות חדשים, לשדרג ידע קיים ולא פשוט ללמוד משהו. דוגמה, פיתוח של קהילת של יצירת ידע בבית חולים. בדרך כלל, מאמנים את הצוות בכל מקצוע בצורה נפרדת. הפרויקט של קידום קהילה של בניית ידע, מדריך את אנשי הצוות לעבוד בקבוצה אחת שהיא רב מקצועית. נוצר פורום של ידע Knowledge Forum בשביל תהליכים משותפים. כתוצאה מכך, הפורום הפך למקור עשיר של משאבים מקצועיים.

מודל של ידע רחב Engestrom

אנגסטרום - היוצר של מודל זה, פיתח מעגלים חדשניים של למידה בצוותי עבודה בעזרת: CHAT - Cultural-Historical Activity History. הרעיון המרכזי הוא שבני אדם אינם חיים בוקום, אך מופשעים מהקשרים סוציו-תרבותיים. התנהגותם לא יכולה להיות מוסברת ללא הקשר זה. למעגלים אלה שבעה שלבים מרכזיים: 1. יחיד שואל שאלות ומעלה ביקורת על משהו קיים. 2. בחינת מצב הקיים. 3. יצירת דרך אחרת או פיתרון אחר למצב שקיים שהוא בעייתי (לפי השלב הראשון). 4. בחינה ובדיקה של מודל חדש - האם זה עובד? 5. ישום של המודל. 6. הערכה של תהליך. 7. מגבשים פרקטיקה חדשה בצורתה החדשה. דוגמה, אנגסטרום וצוותו פיתחו שיטת התערבות במקומות עבודה שונים, כגון חברות של טכנולוגיה אלקטרונית - הם יצרו "change laboratory". מטרתה, להדריך את העובדים לחשוב על פעולות משותפות שלהם בעזרת החוקרים - לעשות רפלקציה על עבודתם (דוגמה של הפיכה של חברה טלפונית קטנה ומקומית לחברה שנותנת שירותים דיגיטליים מתקדמים). תהליך זה נרשם באופן יומיומי כתוצאה מתצפית של החוקרים על פעילות של העובדים.

"Advancement of knowledge is fundamentally dependent on changes in tools, methods and active practices". (p. 561)

מה משותף בין המודלים ומה שונה?

ישנם שבעה אספקטים משותפים לשלושת המודלים:

1. חדשנות - האם הגדרות של ידע והגדרות של למידה מדויקות מספיק? האם פעילות עכשווית שלנו מספיקה לשינויים בעולם ובסביבתנו? האם יש צורך בשינוי בדרך בה אנו לומדים או רוכשים ידע? כיצד באמת, אנו רוכשים ידע שלנו?
2. רצון למנוע דואליזם קרטזיאני - פיצול בין גוף מנטלי וגוף פיזי. בשלושת המודלים נכנסים אלמנטים של גישור לתהליך של בניית ידע. במודל הראשון של יצירת ידע - מנסים למנוע פיצול בין גוף ואינטלקט, אנושות וטבע. במודל השני ישנו אלמנט של "פעילות" בעט בניית ידע. ובמודל השלישי - האינטרקציה בין העולמות (העולם הראשון, השני והשלישי). חלק מהדגש המרכזי של חדשנות המודלים הוא בשאילת שאלות שעוזרת לשדרג את בניית ידע.
3. ראיית תהליך של בניית ידע כתהליך חברתי - אינטרקציה חברתית היא מקור קוגניטיבי משמעותי. נדרש שינוי ושדרוג של כל הקהילה לתהליך של בניית ידע ולא רק של הפרט.
4. משמעות של היחיד - למרות שתהליך של בניית ידע הוא חברתי, במודלים ישנו דגש על פעילות של היחיד שפועל כחלק מהקבוצה ולמענה. מודגשות יכולות ומיומנויות של היחיד לעבוד בקבוצה.
5. הסתכלות על ידע מעבר לפן המושגי - ישנם שלושה סוגים מרכזיים של ידע: ידע פורמאלי, ידע פורצדורלי - לדעת איך וידע מרומז (משמעות של של דברים). המודלים רואים את ידע מעבר לרכישת כללים וחוקים שונים. האם Connectionism זה סוג אלנטרנטיבי של ידע?
6. המשגה חשובה - למרות שמודלים מעבירים ביקורת על בניית "ידע מושגי" כידע יחיד, תהליך של ארגון במערכת מושגים עדיין חשוב. "An important aspect of these three models of innovative learning is the "dialectical" interaction between different form of knowledge...." (עמ' 566).
7. אינטרקציה בין אובייקטים משותפים - כיצד לארגן שיתוף הפעולה למען פיתוח ויצירת פעיולות בדרך חדשנית?"The interaction takes place trough these objects, not just between people." (עמ' 566)

שונה

ישנם הבדלים בין שלושת המודלים, אך הבדלים אלה יותר משלימים זה את זה, מאשר יוצרים קונפליקט. במודל הראשון הפוקוס הוא על החצנה של רעיונות לשימוש משותף למען תוצרים חדשניים. במודל השני, הרחבה וטרנספורמציה של פעילויות למען פיתרון בעיות. במודל השלישי, תפקוד בעולם השלישי - כיצד אובייקטים מושגיים מתפתחים ומשתנים.

משותף

ישנם שבעה אספקטים משותפים לשלושת המודלים:

1. חדשנות - האם הגדרות של ידע והגדרות של למידה מדויקות מספיק? האם פעילות עכשווית שלנו מספיקה לשינויים בעולם ובסביבתנו? האם יש צורך בשינוי בדרך בה אנו לומדים או רוכשים ידע? כיצד באמת, אנו רוכשים ידע שלנו?
2. רצון למנוע דואליזם קרטזיאני - פיצול בין גוף מנטלי וגוף פיזי. בשלושת המודלים נכנסים אלמנטים של גישור לתהליך של בניית ידע. במודל הראשון של יצירת ידע - מנסים למנוע פיצול בין גוף ואינטלקט, אנושות וטבע. במודל השני ישנו אלמנט של "פעילות" בעט בניית ידע. ובמודל השלישי - האינטרקציה בין העולמות (העולם הראשון, השני והשלישי). חלק מהדגש המרכזי של חדשנות המודלים הוא בשאילת שאלות שעוזרת לשדרג את בניית ידע.
3. ראיית תהליך של בניית ידע כתהליך חברתי - אינטרקציה חברתית היא מקור קוגניטיבי משמעותי. נדרש שינוי ושדרוג של כל הקהילה לתהליך של בניית ידע ולא רק של הפרט.
4. משמעות של היחיד - למרות שתהליך של בניית ידע הוא חברתי, במודלים ישנו דגש על פעילות של היחיד שפועל כחלק מהקבוצה ולמענה. מודגשות יכולות ומיומנויות של היחיד לעבוד בקבוצה.
5. הסתכלות על ידע מעבר לפן המושגי - ישנם שלושה סוגים מרכזיים של ידע: ידע פורמאלי, ידע פורצדורלי - לדעת איך וידע מרומז (משמעות של דברים). המודלים רואים את ידע מעבר לרכישת כללים וחוקים שונים. האם Connectionism זה סוג אלנטרנטיבי של ידע?
6. המשגה חשובה - למרות שמודלים מעבירים ביקורת על בניית "ידע מושגי" כידע יחיד, תהליך של ארגון במערכת מושגים עדיין חשוב. "An important aspect of these three models of innovative learning is the "dialectical" interaction between different forms of knowledge...." (עמ' 566).
7. אינטרקציה בין אובייקטים משותפים - כיצד לארגן שיתוף הפעולה למען פיתוח ויצירת פעיולות בדרך חדשנית?"The interaction takes place trough these objects, not just between people." (עמ' 566)

מודל של יצירת ידע Nonaka and Takeuchi

הבחנה בין שני סוגי ידע: ידע מרמז וידע מפורש. Tacit and Explicit. ידע מפורש - קל להציג אותו במושגים. ידע מרומז חשוב ליצירת חדשנויות - ידע אישי המשועבד בניסיון אישי - דורש אמונות אישיות ומערכת ערכים. במודל זה ינשן 4 רמות של "קיומים" שמתפעלים יצירת ידע: פרט, קבוצה, רמה ארגונית ורמה בין-ארגונית. ידע נבנה בתהליך ספירלי מרמת הפרט לרמת קבוצה, לרמה ארגונית ובין-ארגונית. דינמיקה של מודל זה מתרחשת בין אינטרקציה בין ידע מרומז לבין ידע מפורש. ישנם ארבעה סוגים של המרת ידע: מידע מרומז לידע מרומז - סוציאליזציה, מידע מרומז לידע מפורש - החצנה, מידע מפורש לידע מפורש - שילוב, מידע מפורש לידע מרומז - הפנמה. תהליך סוציאליזציה דורש שיתוף של ידע מרומז ברמת קבוצה. מטרה של תהליך זה היא ליצור הבנה משותפת ואמון בתוך הקבוצה. החצנה היא מרכזית ביצירת ידע. בשלב זה ידע מרומז מוגדר בעזרת מטפורות ומושגים. במודל הנוכחי המקור לחדשנות הוא ידע מרומז. ידע זה צריך להיות מוסבר כדי להפוך לידע שימושי בכל הרמות של קבוצה ולבסוף של ארגון שלם. בשלב של שילוב יחידות ידע שכבר קיימות (אחרי סוציאליזציה והחצנה) מתחברות. לבסוף, אחרי תהליכים של בניית ידע ברמת הפרט והקבוצה, ידע זה (הכוונה כאן לידע מפורש) צריך לעבור הפנמה על יד עשייה ("Learning by Doing") ושוב להפוך לידע מרומז. *דוגמה - הבהרה של ידע מרומז. מהנדסים ומפתחים רצו לייצר מכונה לאפיית לחם טעים. אך לא הצליחו לעשות זאת ללא עזרה של מנטורים של אפייה. הם היו קודם צריכים ללמוד את מיומנות של אפיית לחם. כשאחד המפתחים ראה איך האופה לש את הבצק, ידע זה יכל להיות בסיס לבניית מכונה. הנקודה שידע מרומז צריך להיות מוסבר היא נקודה מרכזית בחדשנות של מודל זה.

קיים ויכוח בין שתי נקודות מבט על למידה ופעילות אנושית:Cognitive and Situated

Acquisition Metaphor רכישה

אינטלקט הוא מכל של ידע. למידה זה תהליך של מילוי מכל זה בידע.