לפי דעתי -
הגישה של דיואי למבנה תכנית לימודים לילדים מאז ועל להיום מובילה לבנות עתיד מוצלח ומשגשג.
תפקודה של תכנית הלימודים להתוות דרך להסתעפות הדרגתית מתוך אותה יחידה ראשונה - בלתי מודעת של חיי החברה.
הגישה זו ברוח החינוך המתקדם אינה מאורגנת מסביב לחומר לימודים פורמלי שצורותיו קבועות - היא שואפת להתרכז מסביב לניסיונות הילדים.
בגישה זו לא ניתן להכין מראש את תכנית הלימודים האמיתי של יחסי הגומלין במקצועות בית הספר אינו מדע, ספרות, היסטוריה או גאוגרפיה, אלא הפעולות החברתיות של הילד.
המושגים והגישה החינוכית של דיואי היא מטרת תכנית לימודים אשר מביאה את הילד לידי הכרה המורשת החברתית - כלומר, היא הדרך הבריאה והנבונה לבסס התלמידים לצעוד בדרך זו ולבנות עתיד צומח.
הגישה החינוכית במאמרו של דיואי "ניסיון וחינוך"
חינוך מסורתי לעומת חינוך פרוגרסיבי - הדיכוטומיה היסודות בתורת החינוך הפרוגרסיבי דוגל בהתפתחות טבעית מבפנים של התלמיד.
הצורך בתיאוריה של הניסיון - לקדם בנייה חיובית של תיאוריה לחינוך הפרוגרסיבי בדרך של ניסיון ולהתמודד בפתרון בעיות בחינוך.
אמות - מידה של ניסיון - הסדרים חברתיים דמוקרטיים מסייעים לקיומו של ניסיון אנושי טוב יותר.
פיקוח חברתי - הפעילות בחינוכית נותנת למחנך לשאוף לפעילות חברתית שבמסגרתה יופעל פיקוח חברתי למענה והכוונת התלמידים.
מהותו של החופש - חופש המחשבה - הפעלת שיקול דעת על הדחפים השאיפות המידיים.
משמעותה של תכלית - החשיבות של השתתפות התלמיד ביצירת תכליות המנחות את פעילויותיו אשר מתרגמת את הדחף ךתכנית פעולה.
ארגון מתקדם של חומר הלימוד - לימוד מבוסס על ניסיון כולל הזדמנויות רבות ובלתי צפויות ניתן לנצל את ההזדמנויות תוך קיום קו ברור של פעילות.
הניסיון - "תן לילד להתנסות ואל תתערב" - גישה זו מובילה הילד לחינוך הפעלתו קלה.
במאמרו של דיואי "הפילוסופיה ומחשבת החינוך
הוא התנגד מאוד לפסיכולוגיה של גירוי תגובה כי האדם לא רק לגירויים חיצוניים אלא בורר באופן פעיל תגובות המשתלבות עם כוונותיו ויעדיו.
האינטרסים של הילדים - לעשות דברים, לגלות, לבטא את עצמם באופן אמונתי ולתקשר שיש הטוענים שיכולים להחליף את מתכונת חלוקת הלימודים למקצועות בבתי הספר היסודיים.
הור פיתח מודל של חשיבה או פתרון בעיות - החושב מכין תכית לבדיקת ההשערה, שוקל חלופות להוצאתה לפועל והוא סוקר את התוצאות ומגבש את מסקנותיו ובכל עת בוחן את התהליך.
הדגיש על משמעות ועל רגש אצל האדם החווה - ההתנסות במקום מרכזי בחינוך בהשתלבות חברתית ותרבותית
הידיעה גדולה מן האמת - הדמוקרטיה והחינוך כחלק מפילוסופיה חברתית.
נושאי לימוד - נושאים המסורתיים הם משמשים את התלמידים בפועל במחקרים ובתכנית הלימודים הנאספת ונבנית; נושאים בגאוגרפיה ובהיסטוריה חשובים מתוך הבנת הפעילות האנושית והקשרים החברתיים ולא כמערכת עובדת לשינון.
הרפלקציה שלי על הקורס
השתתפותי בקורס הייתה חוויה מאוד מאתגרת ומרתקת, שהוסיפה לי הרבה ידע והנאה בלימודים שלי במיוחד בבניית מפה לקורס;
לעומת שהיו כמה התלבטויות וקשיים בהתחלה וזה לדעתי נורמאלי כך שזאת הפעם הראשונה שאני לומדת קורס כזה, אך בסופו של דבר הסתדרתי טוב מאוד, מה שעזר לי הוא שיתוף לחפש מאמרים לסכם עם חיבורים לחומר הקורס שלי.
בקורס הזה, נהניתי מאוד ובמיוחד כי למדתי והכרתי הרבה כלים כמו Mindomo שהכלים האלה מסייעים למורה במידה רבה כך שהן מקלים עליו ומייצגים את החומר בצורה לא שגרתית וכך התלמידים יהנו והמוטיבציה שלהם תהייה מורגשת.
אני חושבת שהעבודה שלי בקורס הזה מצוינת ומביאה לעניין ולהבנת החומר ולהכניס את החומר בקלות לקורא, למרות שהיה לי קצת קשה לבנות את המפה ב- Mindomo.
לדעתי כל זה וכל הקשיים שעברתי מהווה אתגר עצום ומעניין לכל סטודנט בקורס, לכן אנו צריכים לחשוב איך להפוך את זה בכיתות ובבתי ספר עם התלמידים, איך ללמד אותם ובאיזה כלים כמו שעברנו בקורס הזה.
ולבסוף, חשוב מאוד להדגיש דבריי בהיותי מורה לעתיד וכלפי הקורס הזה ספציפית, מאוד למדתי התמקדתי ושאפתי להרבה מחשבות עתידית אחרי שעשיתי הקורס הזה, כי סייע לי בהרבה דברים ובעיקר לבנות מפות לחומר.
אני חושבת שהלמידה האתגרית כתוצאה מהשתתפותי בקורס תתרום חיובית על סגנון הלמידה שלי, כי אני שואפת ללמוד בצורה כזאת, דבר שמעניק דרך קלה לתלמידים להבין את החומר בצורה קלילה.
ביקורתו של דיואי על מערכת החינוך נובעת מתורת הלמידה שלו.
בבית הספר וסילוק העניין האישי של התלמיד בעיסוקו, הוא תנאי ללמידה.
הילד לומד הדברים בהם הוא צריך לעסוק, הם הדברים שבהם אין לו עניין.
חוסר הנחת נוצר מהתשוקה לחשוב על הדברים שמעוררים עניין.
המאמצים מרוכזים בניסיון של האדם להתאים עצמו למערכת, לעתים היא חסרת תועלת, אינה מתפקדת ומזיקה.
התאמת הפרט למערכת הופכת להיות המטרה של מערכות החינוך, המקומה של המחשבה של
חומר הלימוד הנו משמעותי בשעה שהוא ממשיך את הניסיון של הילד אשר נרכש מחוץ לכותלי בית הספר.
Subtopic
דרך הניסוי והתהייה אינה מפסיקה לעולם, האדם הבוגר שקיבל חינוך טוב יוכל להמשיך אותה כל חייו.
https://www.textologia.net/?p=30512
כל ניסיון להכפיף תהליך זה למטרה חיצונית יעקר אותו ויעשה אותו מנוכר
הדגש בחינוך צריך להיות על הרחבת האיטלקט, פיתוח כישורי, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית - לא על זכירה של תוכן השיעורים.
החשיבה בחינוך כצורת פעילות הננקטת ע"י אורגניזם ביולוגי אנושי כל אימת שמתערערים דפוסי הפעילות שבהרגל.
כי החינוך תהליך מתמיד של גדילה שכלית, רגשית ומוסרית השלובות זו בזו.
הגישה החינוכית של ג'והן דיואי לימינו
חינוך לחשיבה
שיטות ואסטרטגיות הוראה
החינוך חייב להתבסס על ההנחה המוקדמת מחשבה מקורית גדלה מתוך מצבי-בעיות ממשיים.
הדמות, הדימוי והדמיון הם כלים משמעותיים בתהליך הלמידה.
לו המורים היו משקיעים את מרצם בעזרה לילד ביצירת דמויות ודימויים נכונים, מלאכת ההוראה הייתה קלה יותר.
על המורה להשקיע פחות זמן בהכנת שיעורים ובהוראתם ויותר באימון כוח הדחמוי של הילד.
מטרת החינוך
יש לאמן את הילד בכדי להשתמש בכל סגולותיו.
חינוך מתגשם תוך שיתופו של היחיד בתודעה החברתית של הגזע האנושי.
תהליך החינוך מתחיל כמעט עם יום הלידה, הוא מעצב את כוחותיו של הילד, מפתח את מחשבותיו ומעורר את רגשותיו.
החינוך צריך להתמקד במה שהילד מרגיש בתורת בעיה ממשית, בניגוד למה שהמחנך רואה כאמת ויציב.
המחשבה והיווצרותה הוא חינוך חברתי, מכאן, לחינוך חברתי חלק בלתי נפרד ממטרות החינוך של בית-הספר.
