נ‍‍‍‍יהול ידע

ידע הוא הבנה ועיבוד של עובדות, מידע, נתונים, או מיומנויות, אשר נרכשים באמצעות ניסיון או השכלה על ידי תפיסה, גילוי, או למידה

ידע סמוי - הידע הרב הנמצא בראשיהם של האנשים העובדים בארגון שהוא הניסיון והתובנות שצברו לאורך הדרך 

ידע גלוי - הידע המצוי במקומות פורמאליים בארגון כגון מסמכים, נהלים ופרסומי הארגון

שימור הידע הטרגוני מוביל לשיפור פעילות הארגון ולמימוש החזון והיעדים הארגוניים בצורה יעילה

סיוע לעובדים לבצע את תפקידם טוב יותר

שימור הידע של הארגון מוביל לשיפור פעילות הארגון ולמימוש החזון והיעדים הארגוניים בצורה יעילה

פיטר סנג'י טוען בספרו כי בעידן הנוכחי הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה, לדבריו, הוא "מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה" סנג'י מונה חמישה תחומים (דיסציפלינות) של למידה בארגון, אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת. לפיכך, קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון.ארארגון לומד הנו ארגון שאנשיומשפריםבהתמדה את יכולותיהם ליצור אתהתוצאות שהם רוצים באמת; ארגוןשמטפח דפוסי חשיבה חדשיםהמרחיבים את הדעת ושבהם אנשיםלומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד.גון לומד הנו ארגון שאנשיומשפריםבהתמדה את יכולותיהם ליצור אתהתוצאות שהם רוצים באמת; ארגוןשמטפח דפוסי חשיבה חדשיםהמרחיבים את הדעת ושבהם אנשיםלומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד.

חשיבה מערכתית היא הדיסציפלינה החמישית, המרכיב המרכזי, שעל שמו קרוי ספרו של סנג'י. חשיבה מערכתית עוסקת בראיית השלם, ולא בטביעה בפרטים. חשיבה מערכתית שמה דגש על ראייה במעגלים של התנהלויות והתנהגויות במקום ראייה קווית המתרכזת באירועים בדידים. לפי סנג'י, החשיבה המערכתית היא התלכיד המשלב את כל תחומי היסוד של הלמידה ומתווה את הארגון הלומד.

משוב מפצה - התערבות, בכוונה טובה גוררת מן המערכת תגובות, המקזזות את התועלת שבהתערבות (סנג'י, 1988).

שיהוי - מושג המתייחס לכך שישנו שיהוי בין השינוי לתגובה. כאשר מבצעים שינוי, אין מצפים לשיהוי ולכן, אי התגובה גוררת שינוי מוקצן עוד יותר, או לחילופין, בשלב מתקדם, לזניחת השינוי (גם אם היה מוצדק). לכן, יש להכיר בשיהוי ולהיות סבלניים.

אנליזה וסינתזה – לעיתים התהליך מחייב שילוב של ”פירוק והרכבה“ כדי ליצור מצרף מערכתי חדש שנותן מענה לסוגיה שרוצים לקדם.

המושג "ממלכות" בהקשר הארגוני מעיד על ליקוי בתקשורת והיעדר מטרות משותפות בין מחלקות בארגון. כלומר, ההפך מחשיבה מערכתית בארגון. 

למידה של הקבוצה - תחום הלמידה של הקבוצה תלוי לדברי סנג'י ביכולתם של חברי הארגון להניח הצידה את ההנחות שלהם ולפתוח בחשיבה משותפת אמיתית בתהליך של דיאלוג. לטענתו, חשיבה זו מפתחת את היכולת להתבונן בתמונה הכללית החבויה מאחורי נקודות הראות האישיות של חברי הארגון. סנג'י מדגיש כי כאשר מתקיימת למידה אמיתית בקבוצה "לא זו בלבד שהיא מסוגלת להגיע לתוצאות מרשימות, אלא שגם חבריה מתפתחים במהירות גדולה יותר מכפי שהיו עשויים להתפתח בנסיבות אחרות. 

מיומנות אישית - התחום של הבהרת החזון האישי של העובדים והעמקתו ללא הרף, של מיקוד האנרגיות של העובדים, של סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות . סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון ומדגיש כי "מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו". 

על פי סנג'י, החזון הנו תמונת העתיד אותה הארגון מבקש לשרטט לעצמו. בנוסף, החזון הנו משותף לכלל העובדים ואינו החזון של המנהיג בלבד, של המנהל הבכיר, שכולם מחקים ומסכימים. מדובר על חזון שנבנה במשותף ונתמך במטרה וערכים שיסייעו במימושו.

מודלים מנטאליים הנם קונספטים, פרשנות מוטעה למציאות, דפוסי חשיבה המשפיעים על ההתנהלות של אנשים. לפי סנג'י, אין מודלים מנטאליים מקודשים ולכן יש לחקור כל העת היכן העובדים שבויים בקונספטים שגויים אלה ולנסות לערער אותם. כך מתאפשר השיפור המתמיד של הארגון.

כדי להתמודד עם מודלים מנטאליים

כדי להתמודד עם מודלים מנטאליים בקרב באי בית הספר יש ליצור מנגנוני למידה ארגוניים, שבעזרתם מתגלות טעויות ומועלים פתרונות לתיקונן. ניתן לעשות זאת באמצעות ישיבות צוות קבועות, תרבות ארגונית של פתיחות ושקיפות, יצירת מוכנות לשינוי ולשיפור, יצירת אמון ופתיחות בין חברי הצוות, בחינת סדרי העדיפויות והיעדים באופן קבוע, ישנם תהליכים ברורים לישום יוזמות, שותפויות עם גורמים חיצוניים כמו הורים, בתי ספר אחרים וכדומה.

עידן המידע הוא כינוי מקובל לתקופה בה אנו חיים.:לעידן זה מאפיינים רבים ושונים מורכבות הטכנולוגיה והשתלטותה על תחומי חיים רבים-הצטברות ידע והתחדשותו המהירה, תוך יצירת תחומי דעת חדשים-ה"הון השכלי" נתפס כמקור עוצמה לאומי- שינויים בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, החברה, המדע והאמנות-פתיחות לרב-תרבויות-גלובליזציה: תהליך שבו לזרימת המידע אין גבולות-

תאוריית הגל השלישי היא תאוריה חברתית תרבותית כלכלית שפותחה בשנת 1980 על ידי אלווין טופלר - סוציולוג, סופר ועתידן אמריקאי:ע"פ טופלר האנושות עברה שלושה גלים של מהפכותהגל הראשון הוא המעבר מכלכלה של ציידים-לקטים לכלכלה המבוססת בעיקר על חקלאותהגל השני הוא מעבר מכלכלה שעיקרה חקלאות לכלכלה שעיקרה תעשייההגל השלישי הוא מעבר מכלכלת התעשייה הכבדה לכלכלה המבוססת על ידעלפי טופלר אנו מצויים בתקופת הגל השלישי. לטענתו, המלחמות בעידן זה הן מלחמות על ידע, ומי ששולט בו מנצח.

סגמנטציה (Segmentation) - תהליך של הנגשת מידע מותאם על ידי פילוח לקבוצות אוכלוסיה בעלות מכנה משותף. תהליך זה באופן מאפשר התאמה ספציפית של הידע הנדרש בהתאם לצרכים של כל אוכלוסיה

מרכוז משאבים, כוחות ואנשים בתוך הארגון עצמו

התמקצעות בארגון - סדרי קבלת עובדים חדשים, קריטריונים ברורים

סינכרוניזציה בארגון: סדרי העבודה בארגון, רצף ארגוני, יעילות

מקסום בארגון - מתן הכלים הנכונים והטובים ביותר לניהול

סטנדרטיזציה של תהליכים בארגון: תורות ניהוליות, תהליכי עבודה

תומאס פרידמן - עיתונאי ופובליציסט אמריקני פרסם את ספרו "העולם הוא שטוח" בשנת 2005, העוסק בתופעת הגלובליזציה:פרידמן מחלק את הזמן המודרני לשלוש קבוצות זמןהעידן הראשון (1800-1492): התקופה של המעצמות הקולוניאליות. הכוח והעוצמה נמצא בידי המדינות והממשלותהעידן השני (2000-1800): תקופת ה"רב לאומיות". בתקופה זו צומחת הכלכלה הגלובלית וקיים מעבר מסחר ומידע מיבשת אחת לאחרת בהיקף עצום עם תחרות במוצרים ובכוח העבודההעידן השלישי (2000 ומעלה עד ימינו אלה): עידן זה מאפיין את התעצמותם של יחידים, שיכולים לשתף פעולה או להתחרות זה בזה במגרש הגלובלי, בעוד העולם מתכווץ ונעשה שטוח

הזנב הארוך" הוא כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהן ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראש.אחד מטיעוני הליבה של תיאוריית הזנב הארוך הוא שמערכות כלכליות מניבות הכנסות רבות יותר ממכירת מגוון רחב מאוד של פריטים שונים (אחרים זה מזה) בכמות גדולה. לפי גישה זו הרווח הגדול נוצר מהרבה מכירות קטנות ותכופות, ולא ממכירות גדולות ונדירות יותר.

נתונים - עובדות ומספרים שאין בהכרח קשר ביניהם

מידע - אוסף של נתונים ו/או עובדות מאורגן ומוצג בצורה נוחה לשימוש

פיטר מ.סנג'י - Peter M. Senge, מהנדס במקצועו, מומחה בניהול ומנהל תכנית החשיבה המערכתית והלמידה הארגונית בבית-הספר למנהל עסקים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). סנג'י כתב את ספרו "הארגון הלומד", או בשמו המקורי "The Fifth Discipline" בשנת 1990. ספר זה הפך לאחד הספרים הקלאסיים של המאה העשרים בנושאי ניהול 

מתודת One Minute - מתודה הנהוגה בחלק מהארגונים בה כל מי שמתעסק בפרויקט מסוים נפגשים כל יום לדקה אחת בה כל אחד מוסר סטטוס במשפט

קפה ידע - טכניקה ללמידה ולשיתוף בידע בתוך ארגונים ובין ארגונים

בתי ספר מכילים סוגי ידע רבים: ידע המצוי אצל מורים, ידע ניהולי-ארגוני, ידע תלמידים, ידע הורים, ידע ייעוצי, ידע קהילתי וכדומה. בנוסף, קצב ההתפתחויות והשינויים בסביבה בה פועלים בתי הספר מעלים שאלות לגבי הרלוונטיות שלהם בעידן המידע והידע, בעיקר לאור העובדה כי מערכת החינוך נחשבת לארגון שמרני שרעיונות המאה העשרים ואחת לא עשו בו שינוי מהותי. כיום, כשאפשר למצוא כל בדל ידע בלחיצה פשוטה של כפתור, על בתי הספר למצוא את הערך המוסף שלהם ולהוכיח את הרלוונטיות של קיומם. לפיכך, ניהול ידע הוא תחום הכרחי בבתי ספר.

קצב ההתפתחויות והשינויים בסביבה בה פועלים בתי הספר מעלים שאלות לגבי הרלוונטיות שלהם בעידן המידע והידע. כיום, כשאפשר למצוא כל בדל ידע בלחיצה פשוטה של כפתור, על בתי הספר למצוא את הערך המוסף שלהם ולהוכיח את הרלוונטיות של קיומם.

על מנת להפוך את בית הספר לארגון לומד יש ליצור חזון משותף, שהוא ידוע וברור לכל באי בית הספר, שהוא משמעותי עבורם ומשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות הן בתוך בית הספר והן מחוצה לו. מתוך חזון זה  יגזרו מטרות בית הספר, ארגון הצוות, תכנון הלימודים, תהליכי ההערכה ושיתוף הקהילה.

בקרב באי בית הספר קיים ידע רב ומסוגים שונים. כדי שבית הספר יהפוך לארגון לומד, יש לקיים תהליכי לימוד ארגוניים, תוך שיתוף הידע בין המורים בשלב ראשון ובין המורים והתלמידים בשלב שני. שיתוף ידע בין המורים כולל למידת עמיתים, עבודה בצוותים, יישום הידע הנרכש בהשתלמויות הרבות שמורים עוברים, בניית מאגרי ידע בית ספריים, שימוש קבוע בפורטל הבית ספרי, מתן תחושה וידיעה ששיתוף בכישלונות/ הצלחות/ רעיונות/ מידע/ תכנים הוא מוערך, תגמול המורים על שיתוף בידע, הטמעת תרבות בית הספר כתרבות שיתופית, אמונה לגבי חשיבות ההתפתחות המקצועית של המורים, תמיכה הדדית,  תרבות של דיון פתוח וכדומה.שיתוף ידע בין מורים לתלמידים מחייב בחינת המיומנויות הרצויות לתלמיד המסיים 12 שנות לימוד ומכאן גזירת הדרכים להשגתן. 

חשיבה מערכתית היא היסוד החשוב ביותר בארגון הלומד. לפיכך, בתי ספר צריכים לפתח זאת על ידי: שיתוף המורים בתהליכי קבלת החלטות ופתרון בעיות, אימוץ תקשורת פתוחה בין כלל באי בית הספר, קביעת מדיניות בית ספרית בכל תחומי פעילותו (כנגזרת מהחזון הבית ספרי), קביעת דרכי העבודה והאמצעים הנחוצים לביצוע מדיניות זאת, עבודת צוותים להשגת המטרות המשותפות, הקצאת זמן עבור המורים ליצירת קשרים מקצועיים משמעותיים וכדומה.

על מנת

כדי לעודד את היסוד של מיומנות אישית בבתי ספר יש לבסס תרבות של למידה, גיוס משאבים לתמיכה בהתפתחות מקצועית, קיום אמצעים טכנולוגיים מתאימים, קיום מרכזי מידע ומשאבים, תהליכי למידה מובנים, יצירת תחושה של אמונה ביכולתו של הצוות, יצירת מוטיבציה ומחוייבות לבית הספר, פיתוח תהליכי משוב, רפלקציה, בקרה וחקירה שיטתית של העבודה.