המפגש בין גאמבל החורק לג'והנסון מורגן

אין לסיפור פתרון.ג'והנסון מורגן ברח לדאנבר ולא חזר יותר לעיירה, אך עצם העובדה שאנשי העיירה עדיין מאמינים לשמועה והיא לא הוכחה כי היא נכונה או לא, לא פותרת את הבעיה בסיפור שהיא בעצם השמועה שהופצה.עד שהשמועה לא תוכח כי היא נכונה או לא הבעיה לא תיפתר.

הסיום בסיפור הוא סיום פתוח מכיוון שלא ידוע לנו מה קרה למורגן אחרי שהוא ברח לדאנבר, מה קרה לאנשי העיירה ולגאמבל וכמובן לא היה כתוב האם השמועה הייתה נכונה או לא.בסיום היה כתוב השערות לגבי האם השמועה היא נכונה או לא.באחד מן השערות עולה כי אולי גאמבל קיבל את צלקתו מכך שהוא ניסה לגנוב חריט מאישה והיא היכתה באפו.בנוסף הם התייחסו לכך שיש סיכוי זעיר לכך שהשמועה נכונה, ולכך שבאמת מורגן רצח את האנשים הללו וכך שהוא באמת "ברנש מסוכן מאוד" ...

הסיפור התרחש לפני 35 שנה.

הסיפור מתרחש בעיירה עתיקה הרחק במערב.

הסיפור מתאר ברנש מיסתורי אשר מגיע לעיירה רחוקה במערב. בעיירה זו יש הליכות ונימוסים שאחת מהם דוגלת שזה לא מנומס לשאול אדם על מוצאו.

איפיון ישיר :מנומסים - "באותם הימים נחשב הדבר בעיר העתיקה שלנו כמעשה בלתי מנומס אם אתה שואל מאן דהוא למקום מוצאו,"איפיון עקיף :תמימים, מאמינים לכל - " בסופו של דבר הופך הדבר ידוע לכול, בעיר העתיקה שלנו, שמורגאן ג'והנסון הנהו ברנש מסוכן מאוד מאוד, ללא כל ספק, וכולם נוהגים כלפיו ביראת כבוד עמוקה שעה שהוא מפסיע וחולף פה ושם, או כשהוא צועד הלוך ושוב ומציץ בפרצופי האזרחים השונים באותו מבט שחור שלו. "

איפיון ישיר :בעל מראה קשוח - "ג'והנסון זה הנהו אזרח קשוח למראה הן משום שצלקת שרועה לו לרוחב פרצופו ועל חוטמו, והן משום שזוג גבותיו שחורות כפיח וצמודות יחדיו מעל לחוטם המצולק"קל רגליים - "...כל אחד אומר שאם אין הוא מוכיח את עצמו אותו יום כאלוף הריצה במערב כולו, הריהו יכול למלא את מקומו של האלוף האמור – עד שתיערך תחרות של ממש"... איפיון עקיף :טיפוס סגור וביישן - בסיפור מורגן לא מדבר וכאשר מאשימים אותו ברציחה הוא לא טורח אפילו להכחיש את האשמות נגדו - " למעשה אין ג'והנסון זה מכחיש דבר מעולם, מהיותו מומחה מאין כמוהו בשימת מחסום לפיו."עדין, לא אלים - "אולם מורגאן אינו מחכה לבדיקה. ברגע שהוא מבחין באולר הוא נפנה על עקביו ומתנדף מהמקום לאלתר. זאת ועוד – הוא מתנדף משם בריצה מהירה מאוד,"ברנש "מסוכן מאוד" - אנשי העיירה חושבים כי הוא מסוכן בגלל שמועה - "ום אחד כשהוא מפסיע לראשונה ועובר על פני שדרת סאנטה פא, לפני שלושים וחמש שנים, פוצח מישהו ומעיר:"הרי לך ברנש מסוכן מאוד."טיפוס מיסתורי - "...אין הוא מספר אף פעם מאומה על עצמו, ומשום כך נחשב ג'והנסון זה טיפוס מסתורי"

איפיון ישיר :חולה בקצרת - " הוא זוכה לכינוי "חורק" משום שהוא חורק באמת ובתמים, חריקה של ממש, כיון שלבו לוקה בקצרת"הוא זקן וקטן - "והוא זקן וכחוש וזעיר כל כך שאין לך אדם הנטרד בגינו"שתיין - "הוא בא העירה אחת לחודש למלא את איבריו הפנימיים משקה חריף, ואותו יום בו הוא צועד וכושל אל הרחוב מבעד לדלת "האור הירוק" הנהו באמת היום הראשון לחודש."איפיון עקיף :אלים - ""אומרים לי שהנך ברנש מסוכן מאוד," אומר החורק. "אני עומד עכשיו לפצל אותך לשניים, באולר זה שלי, ולראות מה הוא הדבר העושה אותך מסוכן כל כך".

העלילה מסתבכת כאשר מישהו מפיץ שמועה על מורגן כי הוא "ברנש מסוכן מאוד" האיש שהפיץ ואנשי העיירה הסתמכו רק על מראהו החיצוני של מורגן בלי לדעת עם השמועה נכונה או לא אבל מכיוון שבעיירה זה לא מנומס לשאול אדם את מוצאו אז הסתפקו רק בנתונים חיצוניים בלבד.