זיגמונד פרויד הוא חלוץ הפסיכואנליזה והראשון שהשלים מחקר מקיף על תת הכרה של האדם, זיגמונד הוא אוסטרי, יהודי ונולד בפרייבורג. רוב חיו היה באוסטריה. למד באוניברסיטה של וינה וקיבל את תוראו כרוא בשנת 1881. גילה את סגולות ההרדמה של הקוקאין. בשנת 1886, הקים מרפאה בווינה, שהתמחתה בטיפול במחלות עצבים.ב-1938 כאשר סיפח היטלר את אוסטריה לגרמניה, עבר ללונדון, שם נפטר ממחלת הסרטן שנה אחר כך. אחרי מותו המשיכה הפופולריות של הפסיכואנליזה הרפואית שהוא יסד, לצמוח.
המודל המבני, בניגוד למודל הטופוגרפי שקדם לו, אינו מתאר את הנפש במונחים של אזורים או שכבות טופוגרפיים (מודע, לא מודע וסמוך למודע) אלא במונחים של רשויות נפשיות נפרדות הנמצאות במאבק תמידי על השליטה בנפש והתנהגות האדם: איד, אגו וסופר אגו
איד
האיד הוא חלק נפשי מולד המכיל אינסטינקטים ודחפים ראשוניים. הוא בלתי מאורגן, פועל ע"פ עקרון העונג ועיקרון ההימנעות מכאב ומכוון לסיפוק צרכים בלבד. מכיל גם אנרגיה נפשית של הדחף המיני, דחף הארוס.
aאגו
האגו מתפתח עם התפתחות התינוק ודרך הכוונת ההורים. כל הכוחות של האדם מוגדרים כאגו, האימפולסים - סבלנות, אורח רוח, יכולת משחק, כשרון מוזיקלי ועוד, בכדי לאפשר לאדם לשמור על בטחונו ולחיות בהרמוניה יחסית עם בני אדם אחרים. אחד מתפקידיו המשמעותיים של האגו הוא יצירת איזון בין דרישות האיד, דרישות הסופר אגו ודרישות המציאות.
aסופר אגו
את הסופר אגו ניתן לתאר כ"מצפון": מערכת מוסרית הנבנית מהפנמת הדמויות ההוריות והעמדות הערכיות שהנחילו לילד בצעירותו.הסופר אגו מגיע בגיל 6, האדם יוצר מבנה שנקרא מצפון.כשאדם חזק או מוכן מספיק, דברים חות מאימים עליו. על פי פרויד, אדם בריא הוא אדם שהאגו שלו מספיק חזק כדי לתמרן. מהמצגת
מנגנון הגנה הוא מונח המתייחס לתפקוד או פעולה נפשיים אשר מכוונים להגנה על האדם המשתמש בהם מפני חרדה או כאב נפשי העלולים להיגרם עקב המודעות לקיומם של תכנים פנימיים, קונפליקטים, דחפים או משאלות הנתפסים כלא לגיטימיים. במרבית המקרים, פעולתו של מנגנון ההגנה תהיה בלתי מודעת מאחר ועצם המודעות לקיומו של מנגנון הגנה "חושפת" את קיומו של תוכן נפשי מאיים ובכך מערערת את יעילותו של מנגנון ההגנה.
המודל הטופוגרפי הוא מודל פסיכואנליטי שהוצג על ידי זיגמונד פרויד ב-1899 בספרו הנודע "פשר החלומות".המודל הטופגרפי מחולק לשלושת השכבות הבאות - שכבת המודע, שכבת הסמוך למודע, ושכבת התת מודע.
תת מודע
תת מודע. התת מודע של האדם = רובד המודעות הפנימי של האדם.התת מודע הוא הגורם שאחראי למה האדם בוחר בחייו, הוא זה שבו נמצא הרצון הראשון שיצר אצל האדם את הרצון הסופי לביצוע הפעולה.להיות מודע לתת מודע פירושו שהאדם ברמת המודעות שלו מבין את ההיגיון של התת מודע שלו.להיות מודע לתת מודע = האדם יודע כיצד מהרובד הפנימי ביותר, נוצר הרצון הסופי והבחירה הסופית.
סמוך למודע
השכבה השנייה בגודלה בה מרוכז חומר הנגיש לנו, חומר הנמצא על "קצה הלשון" וניתן להעבירו למודע על פי בחירה. לפעמים מחשבות משם עוברות בעצמן למודע בנסיבות שונות. כלל הזכרונות הרגשות והמחשבות שאינם נמצאים במודעות האדם באותו רגע נתון, אך הם נגישים לתודעה, ולכן אינם נחשבים תת מודעים.
מודע
השכבה הקטנה ביותר. בה נמצאים מספר מצומצם של פריטים שאנו תופסים ברגע נתון כגון מחשבות או רגשות ומהווים חלק קטן מסך כל התהליכים המנטליים. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ, רעיון או דפוס מחשבה), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.
פסיכואנליזה היא אסכולה תיאורטית חשובה בפסיכולוגיה, שפותחה על ידי זיגמונד פרויד במאה ה-20. תחום העניין של הפסיכואנליזה הוא מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה.הפסיכואנליזה הציעה כיוונים חדשניים מבחינת המטרות, תחומי העניין ושיטות המחקר בפסיכולוגיה, מטרת אנשי האסכולה הייתה לאפשר, באמצעות הבנה זו, טיפול פסיכולוגי מעמיק ויסודי בקשיים רגשיים של האדם ובמצוקות אנושיות קיומיות.